מחלת מקצוע היא פגיעה גופנית אשר נובעת מתנאי עבודה לקויים לאורך שנים. הביטוח הלאומי מכיר בסוגים שונים של פגיעות בעבודה, למשל: 📌פגיעה בראות לאחר שאיפת חומר כימי. 📌הרעלה כתוצאה מחשיפה לחומרים מסוכנים. 📌חשיפה לרעש, קרינה, מחלות עצביות, מחלות שרירים כתוצאה מרטט, בעיות במיתרי הקול (למורים ומרצים), דלקות פרקים ועוד. 📌פגיעה מגורם חי (זיהום חיידקי או ויראלי). במקרים מסוימים, מי שיוכר כסובל ממחלת מקצוע, יהיה זכאי להגיש בנוסף לביטוח הלאומי, תביעת לפיצוי בגין הנזקים כנגד המעסיק.

1. כל פגיעה שהתחרשה בדרך לעבודה ובחזור ממנה תיחשב כפגיעה כתאונת עבודה. 2. מי שנפגע בתאונת עבודה, זכאי להגיש תביעה לביטוח הלאומי לצורך הכרה בדמי פגיעה (ימי מחלה למשך 91 ימים) ולאחר מכן להגיש תביעה לנכות זמנית או קבועה שעשויה לזכות בפיצוי. 3. יש לבקש מרופא "תעודה ראשונית לנפגע עבודה" או לבקש מהמעסיק לחתום על טופס ב.ל 250 (ניתן להוציא מהאינטרנט). 3. מי שנפגע בתאונת דרכים ונותרה לו נכות קבועה, זכאי להגיש תביעה לבית המשפט כנגד החברה המבטחת את הרכב בביטוח חובה.

1. מומלץ לצלם את מקום האירוע ואת המפגע. 2. לדווח להנהלת המלון ולקב"ט על התאונה ולשמור תיעוד על הפניה. אם המלון מסרב למסור העתק מהדו"ח, לצלם אותו באמצעות הטלפון. 3. לספר לצוות הרפואי בפירוט איך קרתה התאונה ולוודא שהדברים נרשמים. 4. להקפיד על ביצוע הטיפול הרפואי במלואו ולשמור את כל המסמכים הרפואיים (תוצאות בדיקות, הפניות, סיכומי ביקור אצל רופאים פרטיים). 5. לשמור את כל הקבלות הקשורות לטיפול הרפואי (חניה, מוניות, עזרים רפואיים, תרופות).