שלום חברים.

החלטתי, שאולי כאחד שמונה להיות אחראי על הקהילה הזאת, כדאי לכתוב כמה דברים הקשורים להתמודדות עם לחצים. אני משתדל לעשות את זה קצר, כדי שלא ישעמם לכם יותר מדי לקרוא את זה.
אז זה הולך ככה:

אנחנו מגיבים למצבי לחץ בדרך בדרך כלל בארבע סוגי תגובות המעורבות זו עם זו.

מחשבות:
יכולת הזיכרון שלנו נפגעת, היכולת שלנו לחשוב בהגיון ובכלל נפגעת, אנחנו פחות קשובים ובראש שלנו מוצפים מלא דימויים קטסטרופליים. לדוגמא, לעיתים לפני מבחן חשים שיבוש ביכולת הריכוז וקושי ביכולת ארגון המחשבות בצורה הגיונית. דימויים כמו "אני בטוח אכשל!, אני סתם אפס" ולפעמים ממש חוטפים BLACK OUT.

תגובה רגשית:
מתעוררות אצלנו רגשות כגון חרדה, דיכאון, כעס. לדוגמא אנו מרגישים איום על הדימוי העצמי ועל האגו שלנו. חשש לאבד את ההערכה העצמית שלנו במקרה של כישלון.

התנהגותית
לחץ משפיע על יכולת הביצוע שלנו. אם נעלה את רמת הלחץ עד גבול מסויים נתפקד אפילו טוב יותר, אולם מעל רמה מסויימת נתחיל להרגיש ירידה בביצועים שלנו, עד כדי המנעות מוחלטת מלהתחיל משימות אותן בדרך כלל אנו יכולים לבצע בקלות.

פיזיולוגית
אנו יכולים לראות את מתח השרירים אצל אדם לחוץ. בדרך כלל נראה אדם מכווץ יותר. נשמע דיווחים על כאבים בכתפיים, כאבי ראש וכו..
השליטה על השרירים שלנו, היא רצונית.
בלחץ, מצטרפת מערכת העצבים הלא רצונית ומגיבה בעצמה. כאן אפשר לציין דופק שעולה, הזעה, ידים קרות, כאבי בטן, לחץ דם גבוה, בעיות בשינה, חריקת שיניים, סחרחורות, רעידות, שלשול, והרשימה עוד ארוכה.

איך מתמודדים עם מצב לחץ?

ההתמודדות עם מצב לחץ מתחלקת לשני סוגים. האחד - התמודדות ממוקדת בבעיה ספציפית, והשני התמודדות ממוקדת ברגשות.

התמודדות ממוקדת במצב:
להלן דרכי פעולה יעילות להתמודדות בבעיה או מצב ספציפיים:

התמודדות מוקדמת: בשיטה זאת, אנו אוספים מידע ככל שניתן, ומפתחים תוכנית לפעולה והתמודדות. אחד הדברים שעוזרים מאד בשיטה זאת הוא משחק תפקידים, או פתרון של בעיות באמצעות השכל שלנו (כמו לפתור בעיה במתמטיקה)

שיטת החיסון: כאן אנו מפתחים כמו 'חיסון' נגד מצבי לחץ. אנו מגדירים מחדש מה בדיוק מלחיץ אותנו, ורוכשבים מיומנויות ומתרגלים כדי להיות מוכנים לשלב היישום - ההתמודדות עם המצב בפועל. לדוגמא אפשר לתת כאן חיילים שמתאמנים שוב ושוב על מנת להצליח בקרב.

תמיכה חברתית: דרך התמיכה החברתית מסופק לנו מידע והדרכה, תמיכה רגשית, ומוגבר הביטחון שלנו בהתמודדות עם המצב. אנו יכולים לחוש שותפות בגורל, ולעיתים קרובות אפילו לקבל תמיכה חומרית.


התמודדות ממוקדת ברגשות:
להלן דרכים להתמודדות במצבים ממוקדים ברגשות:

תמיכה חברתית כמו שציינתי מקודם, התמיכה החברתית מגבירה את הביטחון, ומהווה תמיכה רגשית.

מנגנוני הגנה: הפסיכולוגיה מגדירה לא מעט מנגנוני הגנה שאנו משתמשים בהם לא במודע אפילו. בינהם נכללים 'השלכה' (מאשימים מישהוא אחר, או שרואים את הבעיות שלנו כשייכות לאחר), 'הדחקה' (סוג של התעלמות מהמציאות - לא מכירים בעובדות) וכו'. מאחר שאלו מנגנונים עמוקים יותר והם עובדים אצלנו באופן אוטומטי, לא אכנס ליותר מדי פרטים בעניין הזה.

הערכה מחדש של המצב: אנו עוצרים לרגע ושואלים את עצמנו 'מה קורה פה?' כשאנו בודקים לעומק את המחשבות והרגשות שמנהלות אותנו מבחינה רגשית, נוכל למצוא מספר טעויות חשיבה אופייניות - ולהגדיר את המצב מחדש. טעויות חשיבה אופיניות הן: הכללת יתר, חשיבה רגשית, חשיבה בשחור ולבן, קפיצה למסקנות, אובדן פרופורציות, זלזול בחיובי, מתן תוויות ועוד..

שיטות הרגעה: כאן נכנס אלמנט חשוב ביותר, והוא השליטה על מערכת העצבים הלא רצונית שלנו. נשמע מוזר? איך נשלוט על מערכת עצבים לא רצונית??? אז כאן אפשר מידית לתת את התרופות כדוגמא, אבל התרופה הכי טבעית אותה אני יכול לתת כדוגמא היא שיטת הביופידבק בה אני מטפל. בשיטה זאת נמדדת מערכת העצבים הלא רצונית - ממש רואים את הפעולה שלה על מסך המחשב, ובאמצעות תרגילים מתאימים לומדים לשלוט עליה. אציין שמדיטציה, דמיון מודרך, הרפיית שרירים ועוד תרגילים שונים יכולים להתאים עבורנו לשליטה על המצב הפיזיולוגי שהוא תנאי הכרחי להמשך שליטה ורגיעה בכל הפרמטרים האחרים של מצב הלחץ.. לא אחסיר כאן את שיטות הטיפול במגע כגון שיאצו ועיסוי, אשר תורמים לרגיעת מערכת העצבים הלא רצונית שלנו, ובכך תורמת לבריאות הכללית.

לסיכום, לשיטות הרגעה חשיבות עליונה בתגובה יעילה למצבי לחץ. כשהפיזיולוגיה שלנו רגועה - ואין לנו את הסחרחורות, הבחילות, כאבי הראש, דפיקות הלב המואצות, קוצר נשימה, הזעה, רעידות ועוד... אנו יכולים לחשוב יותר בהגיון ולתפקד ביעילות רבה יותר.


מקווה שעזרתי בכתיבה שלי. אשמח לעמוד לכל אחד לעזר.
באהבה גדולה

אבנר.