מאירועי אתמול: טינה פרצה בצחוק מתגלגל. "אולי בשלב בו החלטתי לקעקע על גופי את השם של הפרטנרית שלי " היא זינקה ממקומה והרימה את חולצתה, חושפת שד קטן המעוטר בשם "לורה"..

עיניי ננעלו על פניה של טינה, שניות ארוכות חלפו בחדר עד שעלה בידי להסב את מבטי אל עבר שדיה החייכנים, שהציגה בגאווה.

"וואו, באמת התחייבות לא מבוטלת יקירתי" סיננתי בביטחון,מנסה להסתיר את מבוכתי הרבה. הסיטואציה הזו הייתה בדיוק מן הסוג ממנו ניסיתי להימנע. פחדתי להעביר לה מסרים מוטעים בנוגע לכוונותיי ובכך להעמיד למבחן את החברות בינינו ,שהייתה חשובה מאד עבורי.

היא יישרה את חולצתה,חייכה והתקדמה לעבר הבר.

"להכין לך משהו לשתות? איזה דרינק בחורה יפה כמוך אוהבת.... אה,אני יודעת אפל מרטיני(מרטיני-תפוח) נכון?"...

הנהנתי בחיוב. מרטיני תפוח,למען האמת, היה אחד המשקאות הפחות חביבים עלי אבל בנקודת הזמן ההיא הייתי שותה גם דלק מטוסים ולו בכדי לרצות אותה.

טינה תפסה את מקומה על הספה לצידי והגישה לי את כוס המשקה שלי.

" CHEERS דארלינג, לחיינו!" היא רכנה לעברי והקשנו כוסות.

"את יודעת, אימא שלי תמיד רצתה שאמצא לי בחורה יהודייה מבית טוב, איזה מדהים זה שהופעת לי כאן מהקצה השני של העולם?" שאלה כשהיא מלטפת בעדינות את ירכי.

שקעתי במושבי על הספה המהוהה, ברכיי התאבנו וסרבו לנוע. מחשבות התרוצצו בראשי,מתאמצות עד כלות למצוא פיתרון מתאים ומהיר למחנק שהלך ומילא את גרוני.

טינה הניחה את כוס המשקה שלה על השולחן לצידנו ושלפה את שלי מידי. היא קרבה את שפתיה והניחה ידה על צווארי..

האם תיעתר לימור לחיזוריה של טינה? מה את היית עושה במקומה? קראו מחר...