"פונדקאות חו"ל" ענינה מקרים אשר בהם אזרח או אזרחים ישראלים מתקשרים עם אזרחית זרה בהסכם פונדקאות, כשהתינוק נולד בחו"ל. על הסכם זה לא חל חוק הפונדקאות הישראלי (חוק הסכמים לנשיאת עוברים), לפיו החוק חל רק מקום בו גם הפונדקאית היא תושבת ישראל.
היה ומוכח – בדרך של בדיקת רקמות ופסק דין – קשר גנטי למי מההורים, הילד יקבל אזרחות ישראלית, וירשם במרשם האוכלוסין, תוך רישום ההורה הגנטי כהורה, במרשם האוכלוסין.
אם וככל שלהורה הגנטי יש בן/בת זוג, ובן/בת הזוג היה מעונין שיווצר קשר של הורות בינו לבין הקטין, הרי שהיה עליו לנקוט בהליכי אימוץ. עם זאת, בענין זה חלה התפתחות משמעותית, ובמסגרת בג"צ 566/11 (ממט נ' משרד הפנים) הודיעה המדינה – על דעת היועץ המשפטי לממשלה, כי אין לה התנגדות לכך שבהליכי פונדקאות חו"ל, לאחר הוכחת הקשר הגנטי, יבקש בן זוגו של ההורה הגנטי מבית המשפט לעניני משפחה ליצור קשר של הורות בינו לבין הקטין בדרך של "צו הורות פסיקתי", ולאו דווקא בדרך של אימוץ, דהיינו צו אשר יצור קשר מחייב של הורות בדרך משפטית תוך הידרשות לעקרון העל של "טובת הילד".
מאחר והנושא כולל היבטים משפטיים מומלץ להסתייע בשירותיו של עורך דין.
כל מי שהנושא רלבנטי לגביו, מוזמן להתייעץ עימי טלפונית.

הכנס טקסט כאן