(פורסם במקומון "שישי בעיר", 18/12/09)

חשיפה למיניות בגיל הרך

בתקופתנו, ילדים מוצפים ע"י המדיה בתכנים מיניים מבלי שיהיו להם הכלים הקוגניטיביים והרגשיים לעבד אותם.

האינפורמציה הזאת נותרת פעמים רבות בלתי-מובנת ונטולת הקשר עבור הילד הרך, וככזאת עלולה לבלבל ולהציף אותו, ולגרום לו להתנהג באופן שיפגע בו ובאחרים. כיוון שלא ניתן להגן על ילדים באופן מוחלט מפני חשיפה לתכנים מיניים שאינם תואמים את גילם, חשוב מאוד לחנך אותם בבית למיניות בריאה ולאהבה ולספק להם מודלים בריאים לחיקוי התנהגותי.

כדאי מאוד להתחיל את החינוך למיניות כבר בגיל מוקדם, בעיקר משום שגיל ההתבגרות נוטה להופיע מוקדם יותר אצל ילדים בחברה המערבית. אם פעם בנות היו מתחילות את גיל ההתבגרות בגילאי 12-13, היום רבות מהן מראות סממנים משניים וראשוניים של התפתחות מינית כבר בגיל 8-10.

כיוון שההתפתחות המינית הפיזיולוגית מקדימה את זמנה, וכיוון שילדים מוצפים בתכנים מיניים בתוכניות הטלוויזיה, חשוב מאוד להניח אצלם כבר בגיל צעיר תשתית לתפיסה בריאה של מין ואהבה. בכל גיל יש לחשוף את הילדים בהדרגה רק למה שהם מסוגלים לקלוט ולהתמודד איתו.

אין הכוונה למנוע מילדים להיחשף להתנהגויות מיניות, כיוון שילדים קולטים מגיל צעיר מאוד מסרים על מיניות ואהבה כפי שהם משתקפים מהאינטראקציות המשפחתיות. הורים משדרים לילדיהם את עמדותיהם לגבי מין גם אם אינם מזכירים במפורש את המילה "מין" או מכנים את אברי המין בשמם. הורים שרואים במין פעילות נורמאלית, חיובית ומהנה, יספקו לילדיהם בסיס לפיתוח גישה דומה למין בחייהם הבוגרים.

ילדים מגיל 3-5 כבר לומדים שלנשים ולגברים יש אברי מין שונים. לכן, רצוי לדבר על אברי המין באופן הכי טבעי שניתן ולהשתמש במילים המקובלות לאברי המין (פין ופות).

מסרים לגבי מיניות ומשחקים מיניים בין ילדים בגיל הרך:

- הגוף שלנו הוא רק שלנו ויש לנו זכות מלאה להחליט אם ילד אחר יגע בנו במהלך משחק. (כאן כדאי ללמדם אסרטיביות).

 - אוננות זהו צורך טבעי ובריא שיש לקיימו בפרטיות

-  אסור לגעת, לנשק או לחבק ילד אחר ללא הסכמתו.

-  תמיד נשארים בלבוש מלא כאשר משחקים עם ילדים אחרים.