33 שנה אני בענף הביטוח, סוכן ביטוח עם שליחות וחזון של עזרה לזולת.

 בטוח אני שהמקצוע הזה, על אף כל מה שאומרים עליו (לעיתים בצדק בשל מעשיהם של הקולגות שלי אך לרב בשל חוסר הבנה או ידע בסיסי של האדם מן ישוב בכל הקשור לעולם הביטוח) נועד לשם "עזרה לזולת, בעת צרה" וגרם לי להיות אדם שלם יותר וטוב יותר.

כמו בכל מקצוע, בוודאי מקצוע חופשי, יש אנשים שמכתימים ופוגעים בשם והיוקרה אך אין לי ספק באשר לחשיבותו, השפעתו, נחיצותו והיותו של הסוכן "מורה נבוכים" בעולם "ניהול הסיכונים" של כל פרט, משפחה ועסק בימינו.

נכונים הדברים פי כמה וכמה דווקא היום בעידן "הקידמה" והנגישות הרבה של כל אחד לרכישת ביטוחים כאהבת נפשו ואף הפך עולם הביטוח כמסוכן וערמומי יותר מאז נהפכו פוליסות הביטוח ל"מוצר מדף" כפי שמווקים היום ביטוחים בכל אמצעי התקשורת.

לא אחת אני נתקל בסיפורים ואנשים שמגיעים לפתחי בשלב מתקדם ואף מאוחר (לעיתים מדי) של סדרה של טעויות וכשלים שהם ביצעו בקבלת החלטות לגבי סיכונים שונים בחייהם (פיננסים, בריאותים, רכוש, תאונות, עסקי וכו') מפני שבחרו "לחסוך כסף" והחליטו להעריך את הסיכונים שלהם ללא התייעצות מקצועית מתאימה.

הבעיה העקרית היא הנגישות, שכן היא יוצרת אשליה של פשטות העניין וקבלת ההחלטות באותו נושא, בדיוק כפי שהחוק לא מחייב להתייעץ עם עו"ד בעת ביצוע חוזה או מהלך משפטי כך אין הוא מחייב אותנו כצרכנים להתייעץ עם אנשי מקצוע בעת תכנון פנסיוני, ניהול השקעות או ביטוח כללי כלשהו.

ההגיון המנחה את המחוקק הוא, כי הפרט ידע למצוא לעצמו באופן חופשי את המענה לכל דבר ועניין ויפעל מתוך אחריות אישית בבואו לקבל החלטות מהותיות לגבי עצמו . 

לאחרונה נתקלתי, במספר מקרים "מיוחדים" על גבול הביזאריות שלצערי קרו למבוטחים שלי, היום אבקש לשתף אתכם במקרה של מבוטח ותיק, מסוג הלקוחות שאתה מלווה חיים שלמים ונוצרת להם תחושת אמון בך אך  הם מרגישים כי זהו יותר "הרגל שלא משנים" יותר מאשר צורך מוחשי (כפי שאף מגדיר זאת משה אבגי בפרסומת של ביטוח ישיר).

לפני כחצי שנה נכנס אלי לקוח לא צעיר שמעולם לא ערך חיסכון פנסיוני וביקש לבחון את האפשרות לאור החוק של פנסיית חובה לערוך ביטוח שכזה, מבדיקות שערכנו הבהרתי ללקוח כי אין ולא תהיה לו קצבה חודשית של מעבר לכמה מאות שקלים. באותו רגע, החליט הלקוח שאין לו צורך בעניין ובטח שאין טעם "להטריד" את המעביד בעניין שכן "ממילא לא יצא לי שום דבר מהנושא ועוד אצטרך להפריש מהשכר שלי כסף".

לאחר העקשויות חוזרות ונשנות מצידי (גם מול המעביד), נאות האדם "לעשות לי טובה".

לפני כחודש פנה אלי המבוטח וסיפר לי בקול קורע לב, כי נתגלו אצלו גידולים סרטנים, הוא פוטר מעבודתו (אצל המעביד שיהיה חשוב לו "לא להטריד" לפני חודשים מספר) ונותר ללא כל. למזלו כחלק מהביטוח הפנסיוני שערכנו לו הוא זכאי לתגמולים חודשיים בגין אובדן כושר עבודה - האושר ותחושת ההקלה שלו בידיעה כי יוכל לכלכל את עצמו ואת משפחתו גם ברגעים שכאלה ליוותה אותי ימים ארוכים בתחושה של סיפוק, שליחות ועזרה לזולת ברגע שכזה.

הודתי לעצמי על העקשנות שלי וגם הוא...