חייתי כמה שנים בחול, זה לא היה פשוט😶
הבנתי עד כמה זה היה לא פשוט, כשקלטתי שאני לא זוכרת כלום.🤔
טיולים ארוכי ימים ושבועות באירופה, מקומות מדהימים ביופים כאילו לא היו.
תקופת חיים שלמה נמחקה מזיכרוני.
ולא הייתי ילדה אז,
הייתי כבר אמא ל-2 ילדים, אחרי 2 תארים עם עבודה מסודרת...
וחוץ משגרה אוטומטית הכל נמחק🗑
רגע,
אמרתי אוטומטית...
בדיוק כך אוטמטית... 👉
כאילו הקפטן👮‍♂️הלך לישון😴 והשאיר לטייס האוטמטי את ההגה.
15 שנים אחרי
התחילו לעלות הבזקי זיכרון🗯
תמונות של מקומות, אפיזודות, סיטואציות, עולה בי לפעמים חיוך😏
מה קרה פתאום?
מה קרה שפיסות זיכרון צצות ומתחילות להתחבר לתמונה גדולה יותר וברורה יותר?
התחלתי לטפל בעצמי ולשחרר כאב, בין כל הכאבים גם את זה שהיה שם.
כשהכאב הלך...אפשר היה לראות *גם* את הדברים הטובים שהיו אז.
כדי לראות את הטוב,
צריך לנקות את הכאב,
כדי לנקות את הכאב, צריך לגעת בו.
אז אם אתם רוצים לראות טוב
ורק אם אתם באמת רוצים לשחרר את הכאב,
אתם מוזמנים ל-3 מפגשים - תהליך משחרר ומחזק.
וביחד ננקה את החלונות ❤🙏