וואו, היתקלת אותי עם השאלה הזו. יש הרבה פסיכולוגים טובים ומקצועיים, אז למה דוקא לפנות אלי? כשאני פוגש אדם שפונה אלי לטיפול, אני מביא אתי נסיון עשיר ומגוון, שבעזרתו אני מנסה יחסית מהר להבין את המטופל, את הנושאים שדורשים התערבות ושינוי, בגישה מאוזנת שמבררת את הקשיים, אבל גם את הכוחות שלו. אני רואה באדם הפונה לטיפול אדם שלוקח יוזמה, שמוכן להשקיע בשיפור מצבו ולהיעזר. הגישה שלי פרקטית. אנשים כיום מחפשים טיפול קצר-מועד וממוקד, המתמקד בבעיות שלהם בשלב הנוכחי, בהווה, שיביא לשינוי בזמן יחסית קצר. במבחן התוצאה אני רואה שאנשים שמגיעים אלי הטיפול מועיל להם, בהרבה מקרים לאחר טיפול קצר יחסית. יחד אנחנו מתמודדים עם נושאים קשים, עם חוויות, עם פחדים, עם תחושות של דיכאון וחוסר אונים. מהנסיון שלי, בטיפול קצר יחסית, אנשים משתפרים, מתמודדים טוב יותר ומשיגים את המטרות שהציבו לעצמם.

הטיפול בחשיפה ממושכת הוא שיטת טיפול שגובשה על ידי פרופ' עדנה פואה מאוניברסיטת פילדלפיה, לטיפול בהפרעה פוסט-טראומטית. הטיפול כולל 5 אלמנטים: 1. הסברים על תגובות שכיחות לטראומה 2. לימוד הרפיה (בד"כ תרגילי נשימה) 3. חשיפה בדמיון - שיחזור חוזר של סיפור הארוע הטראומטי 4. חשיפה במציאות - התמודדות עם מצבים מעוררי חרדה שהביאו להימנעויות 5. עיבוד התכנים מבחינה קוגניטיבית. הטיפול הוא מהמובילים בעולם בתחום הטיפול בהפרעות פוסט-טראומטיות ונמצא כיעיל מאוד בעשרות מחקרים מבוקרים.

כתבתי מאמרים מקצועיים, לאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש. חלק הופיעו בכתב העת "שיחות", חלק הופיעו בכתב העת "רפואה ומשפט", וחלק הופיעו באתר "פסיכולוגיה עברית". כעת התחלתי לכתוב גם מאמרים קצרים לציבור שאיננו איש מקצוע בבריאות הנפש, למשל בבלוגים כאן וכן באתר המאמרים Articles.