ילדות צבעונית
כשהייתי נערה הורי הרשו לי לצייר ולצבוע את חדרי ככל העולה על רוחי.
אז ייצרתי לי שבלונות וצבעתי משקופים והפכתי את הארון הלבן לצבעוני
ואחרי שהמהפך הושלם התחלתי אותו מחדש. שינתי צבעים, הזזתי חפצים,
צבעתי מחדש, מחקתי שבלונות וייצרתי חדשות וחלפה לה שנה ושוב אותו גלגל..
למען האמת אמי תמיד תמכה בביטוי אישי, אבי קצת פחות... מצאנו פשרה וסגרנו את דלת חדרי, כך הוא לא היה נוכח לשינויים וחסכנו ממנו כעסים.
לאחר מספר שנים בהן ערכתי שינויים לחדרי גם אבי הצטרף לדעת אמי ("כך הילדה נותנת ביטוי למי שהיא" שמעתי אותו טוען באזני שכן) ופחות או יותר באותו הזמן בוא אבי לקח חלק בעידוד הצמיחה שלי, הגיע היום בו צבעתי את חדרי לצבע קרם. ולא היו בו שבלונות ולא היו בו צבעים נועזים פשוט בז'/קרם.
מסתבר שבמקרה שלי צבע היה ביטוי לאשיות שלי – למי שאני.
וביום שהכל הכירו בזה לא היה לי צורך להראות (ככה זה... גיל ההתבגרות).אחרי שנה וחצי בצל הקרם/בז' החלטתי לחזור לצבע בסיס – לבן.
זה היה היום בו למדתי את כוחו של הצבע(!), בשניה שחדרי הפך לבן חשתי הקלה
חשתי שמחה והבנתי שבמהלך השנה וחצי שצבע קרם עטף את חדרי, חשתי מעט מלונכוליה, חשתי פחות חיונית, פחות שמחה והרבה פחות ייצירתית ולאו דווקא מבחינה אומנותית.
כשהחדר הפך לבן הייתה תחושה של מרחב,של נקיון ושהנשימות שלי הפכו צלולות יותר.
כמובן שבלי צבע בכלל לא יכולתי לחיות אז הוספתי מספר ציורים ופוסטרים צבעוניים והשקט חזר לחיי.
אז למה אני מספרת לכם את כל הסיפור הזה?
אני רוצה להזכיר לכם את חשיבות הצבע בחיים שלנו הצבע נמצא סביבנו ומבלי לשים לב הוא משפיע עלינו.
אם אנחנו כועסים כדאי להיות במקום עם מעט רעש צבעוני. אם אנחנו שמחים ,הצבעים סביבנו יחזקו את השמחה הזאת.
לאילו האומרים שאין להם צבע בבית אני מזכירה, לבן זה גם צבע :-).
אם רוצים לתת דגש צבעוני ביית חשוב לא "לחנוק" את כל הבית בצבע אחד ובעיקר לא בצבע כהה.תנו לצבע מקום על קיר אחד, כך שיהיה בבית קיר בעל צבע דומננטי.
השתדלו שהוא יהיה צבע אופטימי כך שכל פעם שתעברו לידו תתעורר בכם תחושה זאת.
צבעים מלווים אותנו מילדותנו ועד מותנו. למעשה אנו רואים בצבע מהרגע בו אנחנו נולדים
(ולא מאוחר יותר כפי שנהוג לחשוב) לכן כשאנו חושבים על עיצוב חדר הילדים/ תינוקות רצוי לצבוע את החדר בצבע סולידי ונעיםקרוב לוודאי ששתים שלוש תמונות ומספר צעצועים צבעוניים יספקו את כמות הצבע הרצויה לחדר (בהתחשב בכך שגם המצעים והווילונות מוסיפים את הצבע שלהם).
יותר מידי צבע מקשה על ריכוז ומעלה את מפלס ההיפריות של ילדים לכן חשוב למתן את הכמויות
והכי חשוב, תשאירו לילדים פינה על קיר שיוכלו לתת ביטוי לייצרתיות שלהם זאת אחת הדרכים שלהם להרגיש שהם ייצרו ועיצבו בחדרם.
אה כן... גם לכם מותר לצייר על הקירות
תהנו ..
חגית זהבי
גית- ציורים לחדרי ילדים
שמי חגית זהבי, בעלת גית - ציורים לחדרי ילדים. כשאני מציירת, אני חושבת "מה ילדים אוהבים", מכאן מתחילות כל יצירותיי. למעשה דרך הציורים שלי אני מדברת את שפת הילדים. אני יוצרת ציורים נאיבים, שמחים, מלא