היא מונחת

על שולחן הסלון שלי,

מדף המגזין 

היא מתבוננת בי

בעיניה הירוקות

שפס כחול משוח בעפעפיו,

ידה תומכת את סנטרה,

שפתיה מודגשות בנגיעת ורוד בהירה,

שיערה הצהוב ממסגר באגביות את פניה,

שעון ענוד על פרק ידה

MARC רשום עליו באותיות זהב מודגשות, MARC

  ׳את השעון׳  

 היא לוחשת לי

 בשפתיה הפסוקות קמעה,

 רומזת עליו בעיניה המצועפות בכחול עז,

 מתריסה
 במנח כף ידה,

 באגביות המבט שעל פניה

׳השעון׳
בוודאי תרצי שעון כזה״ …

הכנס טקסט כאן