למה פוליטיקאים מנשקים תינוקות?
תקופת הבחירות, ומתחילים להרגיש אותה בכל כנס רענן,
היא תקופה מאד יצירתית ומאד לחוצה בשביל כמה אנשים,
שממש רוצים להיות נבחרי ציבור.
בשביל להיות נבחרי ציבור הם עושים הרבה בשביל הרבה מאד ציבורים.
למשל, הם עושים הרבה בשביל עשרות אנשים בתחומי הפרסום, השיווק ויחסי הציבור.
הם גם עושים המון בשביל מפיקי כנסים ומפזרים ברכה בעמלם של מפיקי הדפוס
(מישהו הרי צריך להדפיס את השילוט, הדגלונים והפליירים).
עד כאן ברור.
אבל נישוק תינוקות?
בחיי שניסיתי להבין מה בין נישוק תינוק לקול שלי כבוחר פונטציאלי.
בתור אבא לשלושה, אני חייב להגיד ש'נישוק תינוקות' היא ללא שום ספק
יכולת חשובה בחיי אדם. אני גם יכול להבטיח שמי ש'אין לו את זה'
יכול להירגע. 'נישוק תינוקות' היא יכולת נרכשת.
ועדיין -
מה בין 'נישוק תינוק' לקול שלי כבוחר פונטציאלי, מה?
הרי אין לי יכולת אמיתית להעריך את מידת הכשרון של מישהו בנישוק תינוקות.
וגם אם יכולתי לאמוד את יכולתו של אדם כ-'נשקן תינוקות מוכשר',
הרי מה בין זה לבין יכולתו להנהיג ציבור, או לכל הפחות - יכולתו להנהיג אותי?
ואז הבנתי.
-------------------------------------------------------------------
ביום-יום הם מאד נהנים להיות רחוקים מאיתנו, הנבחרים שלנו.
בלי לשים לב הם הופכים לקצת עמומים.
אם הם לא מועלים במשהו, בוגדים במישהו או נחקרים תחת אזהרה
(ותופסים תוך כדי כך נפח תקשורתי מרשים במדיה)
הם איכשהו מתנדפים מצבעוניות הנוף היומיומי.
הם מפסיקים להיות נגישים, כמעט לחלוטין
שם גבוה, על מגדל השן של נבחר הציבור,
יש לשכה ונהג, רוגעלאך בישיבות ופנסיה מפנקת.
לך תסביר להם עכשיו מה זו הישרדות של עסק קטן,
אחרי חודשיים של מלחמה שבגללה כל ההזמנות בוטלו.
לך תסביר להם עכשיו מה זו הישרדות של עצמאי בארץ,
כשרשות מקומית לא משלמת לך כבר 62 יום
ואין לך מה לעשות נגד זה, גם כשאתה מתפוצץ,
כי אתה חייב אותה לעסקה הבאה.
לך תסביר להם, כשאתה שחוק וחנוק מבירוקרטיות,
שבשביל לקבל אישורים לעסק אתה צריך לשלם
שוחד במסווה של מיסוי בטיחותי.
לך תסביר להם שעם ריבית פריים פלוס 9
אין לך סיכוי לשרוד חצי שנה אם אין לך טייקון מאחוריך.
נו, לך תסביר להם...
הם הרי נורא עסוקים בדרך כלל
ומישהו שם טועה ובענק אם הפרשנות שלהם לנגישות,
להבנה, לחיבור אלי ואליך - היא 'נישוק תינוקות'.
שמעו, אני מודה, תינוקות מצטלמים נפלא, מעוררים חיוביות.
זה כן.
ואם בעוררות עסקינן אולי מישהו צריך לספר לנבחרי הציבור,
שלחתולים יש הרבה יותר כוח ויראלי ברשת מאשר לתינוקות.
לכו תדעו, אולי בכלל שווה להם להצטלם תוך כדי ליטוף מדויק
של סיאמי לבן ולקוות שיצא לו מיאו. זה מעודד לייקים טבעי.
יש עוד אופציה. נניח, שמישהו יתחיל לעבוד שם
ולצקת ערך אמיתי בתוך כל ההבטחות ונישוקי התינוקות.
עד אז, אני מזמין אתכם להבין טוב טוב את האג'נדה,
ולתת את הדעת ואת הקול למי שאשכרה עובד שם בשבילנו.
בשביל שלפני האיום האירני, הפלסטיני, הדעשי,
האנטישמי בכללי ועוד כל מיני איומים מלחיצים ממש
יהיה לנו איך לסגור את החודש עם ריספקט וראש למעלה.
ועד שהם יבינו את זה (וזה לא שאני לא אופטימי, אני ריאלי)
אני מזמין את כולנו
להתאחד. להתארגן. לגדול. להשפיע.
אני יודע, לא פשוט להרים את הראש כשאתה עסוק בהישרדות,
בחישובים, בצמצומים, בבחירות לא נגמרות של מה הכרחי ומה פחות,
כי מה לעשות אבל אין מספיק שטרות להכל.
העניין הוא שבשביל לצאת מהמקום הזה, אנחנו חייבים להיות גדולים ומשמעותיים.
רק כך יהיה למישהו חשוב מספיק חשוב לוודא, באופן חד משמעי,
שאנחנו מבסוטים ממה שהוא עושה למעננו.
זה יכול לקרות רק כשנתאחד. רק כשנהיה שגרירים זה לזה,
לעסקים הקטנים שאנחנו ולחזון שלנו.
וזה יקרה כשנהיה
ארגון גדול ומשפיע של עסקים קטנים ועצמאיים בישראל.
מי איתי?
אני משה חרלופסקי, מנכ"ל ומייסד BizMakeBiz, קהילת הנטוורקינג והשיווק העסקי שמחברת בין אלפי בעלי ובעלות עסקים בישראל. את BizMakeBiz הקמתי בשנת 2008 מתוך אמונה פשוטה: עסקים עושים עם אנשים. לא עם כרטיסי ב