מרדכי מאירצ'יק -העצמה זוגית ומשפחתית / בלוג

בני אדם אוהבים עצמאות. אנחנו שונאים להודות בכך שאנו זקוקים לאחרים.

רק בהגיענו לצבא, אנחנו מגלים שניתן וצריך לסמוך על "מספר 2" ועל אלה שב"רתק" שיגנו ויחפו עלינו בזמן אמת...

במעבר לחיים האזרחיים, אנחנו רוצים לגלות מחדש את הגלגל ולבד בלי שותפים ובלי עזרה.

ב"אזרחות", מרבית האנשים יעדיפו ללמוד מהשגיאות שלהם עצמם, מאשר מנסיון של אחרים.

אנחנו מדמיינים שפשוט "נסתדר איכשהו" וממשיכים בעקשנות לצעוד בדרך זו, שכן אנחנו חושבים כי חכמים אנו, כי נצליח להסתדר לבד...

אך המציאות טופחת על פנינו ומגלה לנו בהרבה הזדמנויות כי איננו יכולים לבד...

בין אם זו מטלה שאין די באדם אחד כדי לבצעה, או חלילה שהות בבית חולים למשל, כשאדם זקוק לעזרה וסיוע 24 שעות סביב השעון...

החיים קצרים מדי כדי ללמוד ולעשות בהם לבד.

מובטח לכל אדם שיטעה מדי פעם, אם כן, למה להוסיף לעצמנו טעויות שעליהן היינו יכולים לדלג?

מורגל בפיות אנשים לומר: "חכם-בינוני לומד מטעויות, חכם-אמיתי לומד מטעויותיהם של אחרים".

גילוי מפתיע הוא שלמרות שאיננו אוהבים לבקש עזרה, אנחנו לרוב נעזור בשמחה.

מכך מובן שכל אחד ישמח לתיתה לנו אם אך נבקש עזרה.

כי היקום מזמן לנו בכל רגע את מי שאנו זקוקים לו ביותר כחבר, כשותף או כמדריך תומך.

אם אך נדע לבקש...