בלא מעט הזדמנויות שיש לי, אני בוחרת לדבר על כוחה של המילה - ועל עד כמה אני התוודעתי ליכולות שלה. בשנים האחרונות אני עוברת מסע שלם של ביטוי וריפוי דרך המילה הכתובה. אני מאמינה גדולה בביטוי "מילה יוצרת מציאות" שמדבר על הכוח העמוק שיש לשפה שלנו. המילים שאנחנו משתמשות בהן מייצרות תחושה ומחשבה. המחשבה הזו התחזקה בי כשנתקלתי במסר פשוט שקרא לי : "להחליף צריכה ברוצה". ההחלטה הקטנה הזו, כמעט טכנית אבל יש לה השפעה עמוקה. זה לא רק משחק מילים אלא זה ממש שינוי של כיוון. כשאני חיה מתוך "צריך" – אני מתנהלת מתוך חובה, הרגלים וציפיות. אבל, כשאני חיה מתוך "רוצה" – משהו בחוויה משתנה. אני עוברת מהכרח לבחירה מודעת. ברור לי שאני לא יכולה לשנות כל דבר שאני עושה - אבל אני כן יכולה לשנות את נקודת המוצא שלי. להבין שאני בוחרת לעבוד–כי זה נותן לי יציבות–היא בחירה שמזיזה אותי מחובה לאחריות. זה מעבר מתודעת קורבן לתודעה של יוצרת. ויש מקומות שאני מבינה שאני כבר לא רוצה להיות בהם ושם אני מתחילה לזוז. כשאני מחליפה "אני צריכה" ב"אני רוצה" – אני מכניסה אנרגיה אחרת שהיא של בחירה וחיבור לרצון פנימי. אז איפה בחייך את כבר מוכנה לחיות מתוך "רוצה" ולהרפות מה"צריכה"?