קרה לכם ששמעתם שיר ישן ופתאום דמעתם התרגשתם ונזכרתם במשהו מהעבר? אהבה ישנה? אירוע שחוויתם בעבר? ולמי קרה שברגע ששמע רעש של מקדחת שיניים של רופא שיניים ומיד חווה חרדה?(אפילו אם זה היה בסרט או בטלוויזיה) המושג הפסיכולוגי למה שחוויתם נקרא התניה קלאסית דבר שקורה לנו כל הזמן צליל, תמונה, ריח, תחושה, מגע שמעוררים בנו זיכרון עבר וגורמים לנו להגיב בצורה דומה בכל פעם. בתחילת המאה ה-20, במסגרת ניסוייו בתחום פעולת מערכת העיכול, גילה הפיסיולוג פבלוב את מנגנון ההתניה הקלאסית. פבלוב זיהה כי הכלבים במעבדתו החלו להפריש ריר לא רק בתגובה למזון, אלא גם בתגובה לצלחת מזון ריקה אותה קישרו לקבלת מזון. תגלית זו הביאה את פבלוב לבצע ניסוייים נוספים שהמפורסם שבהם הוא : השמעה של צלצול פעמון לכלבים, במשך מספר ימים, צלצל פבלוב בפעמון בדיוק לפני שהוגש לכלבים אוכל. לאחר מכן השמיע את צלצול הפעמון לבדו וגילה כי הכלבים הפרישו ריר גם בתגובה לצלצול שלא לווה במזון. כלומר, הכלבים למדו לקשר בין צליל הפעמון למזון. 
ניתן להשתמש במנגנון ההתניה הקלאסית ככלי לבניית עוגנים חיוביים למשאבים כמו ביטחון, שמחה וכדומה פשוט על ידי היזכרות באירוע שבו היה לנו את המשאב הנ"ל למשל ביטחון ולדמיין שאנחנו רואים אותו מהעניים שלנו וחווים אותו גם בתמונה, גם בצליל וגם בתחושה ואם כאשר בשיא החוויה נעשה תנועה מסוימת למשך אגרוף חזק של היד אם נבצע את זה מספר פעמים נוכל לשים לב שבפעמים הבאות מספיק שאגרפנו חזק את היד כדי שניזכר באירוע ונתמלא בתחושת הביטחון שהיתה לנו באירוע הז, מוזמנים לנסות ליצור לכם עוגנים חיוביים.אצל מעשנים למשל חלק גדול מהסיגריות מחוברות להתניות כמו סיגריה עם הקפה, סיגריה אחרי ארוחה וכדומה.
שמעתי על אדם שבהלוויה של אמו כמה חברים שרצו לנחמו שמו לו יד על הכתף. ומאז כל פעם כשנגעו לו בכתף השתנה מצב רוחו גם אם היה במצב רוח מצוין.
ולמטפלים שביננו: שימו לב אם מטופל חווה שינוי בקליניקה אבל השינוי לא נשמר ואחרי שיוצא מהקליניקה חוזר למצב הקודם, יכול להיות שהשינוי מתקשר אצלו ומעוגן לכיסא הטיפולים עליו יושב כל פעם, לכן כדאי לשנות למטופלים את מקום הישיבה, להקים אותם מידי פעם לפעילות טיפולית בעמידה וכדומה כדי שתוצאות הטיפול לא יהיו מעוגנות למקום הישיבה.