תלמידי זן נשארים עם המורה שלהם לכמה שנים לפני שהם מקבלים הסמכה ללמד אחרים .

יום אחד טאנו ביקר בקר את זן מסטר נאן-אין ,באותו הזמן טאנו כבר היה נזיר ותיק שקיבל הסמכה. היום היה קריר וגשום, לפני כניסתו למורה השאיר טאנו את נעליו והמטריה שלו בחוץ כמקובל.לאחר שבירך את המורה ,פנה אליו נאן-אין ואמר : "אני משער שהשארת את המטרייה והנעליים מחוץ לדלת ,תאמר לי בבקשה האם השארת את הנעליים והמטריה בצד ימין או שמאל לדלת ?" טאנו היסס לרגע והבין שהוא לא יכול לתת תשובה ספונטנית .הוא הבין שהוא לא ער לגמרי לרגע הזה.הוא לא מביא את הזן לכול רגע בחייו. באותו רגע קד למורה וביקש להיות תלמידו הוא נשאר שש שנים עם זן מסטר נאן אין עד שהשלים את לימודיו.

הרבה אנשים מחפשים להיות רגועים ושלווים, מהי הדרך?

דרך הזן מדגישה את החוויה הישירה עם הרגע הזה, את הערות והנוכחות למה שיש.

עצרו לרגע ושימו לב מה אתם עושים כרגע? מה אתם רואים כרגע? מה אתם שומעים כרגע? מה אתם מריחים כרגע? מה אתם טועמים כרגע? מה אתם חשים ברגע זה? אילו מחשבות צצות ברגע זה?

באופן זה אנו מושכים את המודעות מהפעילות המחשבתית וחווים ערות ומודעות ברגע זה. זוהי מהות המדיטציה. בחיי היוםיום אפשר להתאמן בזה ע"י הפניית תשומת הלב לכל פעילות שבדרך כלל נעשית כאמצעי להשגת המטרה . במילים אחרות הפוקוס שלנו הוא על התוצאה ולא על הדרך, כשאנו מביאים את תשומת הלב לדרך ולא לתוצאה הסופית, הפעילות הופכת להיות המטרה עצמה. למשל בכל בוקר שאנו צועדים לרכב שימו לב היטב לכל צעד, לכל תזוזה, לנשימה, היו נוכחים לחלוטין.

כאשר אנו שוטפים כלים שימו לב לכל התחושות הקשורות לעשייה זו ,שימו לב לצליל המים, תחושת המגע עם המים (חם או קר?), ניחוח הסבון. יושבים בפקק תנועה: שימו לב לנשימה לבטן, שימו לב לצבעים,לריחות מסביבכם .נצלו רגעים אלו לטפח את תודעתכם והיו מודעים לתחושת השקט  רבת העוצמה של הנוכחות תוך כדי הנשימה והמודעות.

המאמר הוא פרי לימוד של מורי הדרך שזכיתי ללמוד מהם. אני מוקיר להם תודה על הלימוד, האהבה והחמלה.