ממש לפני כניסת יום הכיפור
אתמול נסעתי לים כדי לדבר עם עצמי, לחשוב. בדיוק בכניסה נפל על המכונית שלי המחסום שבכניסה. לרגע, התעצבנתי, כמעט בכיתי, מה ?האוטו החדש שלי? שריטות לאורך כל הגג, וממש הפח התעקם. תמיד אני יודעת שאם משהו קורה זה סימן, לעצור, לחשוב. שום דבר לא עלה לי, עד שבעלי התקשר. סיפרתי לו, והוא אמר לי כפרת עוונות, כל הזמן אני חושבת על חומריות, כמה כסף אני ארוויח מעיסקה זו או אחרת, מה יצא לי מזה ? להשקיע בפרסום או לא? כמה כסף אני צריכה כדי להיות מאושרת ועוד ענייני חומר. והנה , הגיע המחסום היכה בגג האוטו והכריח אותי לעצור.המטרה לנסיעה לים הייתה לחשיבה וחשבון נפש לקראת יום כיפור, ועכשיו אני מבינה שהשאלה האמיתית היא מה יותר חשוב ? החומריות או הרוחניות? הכסף בבנק או השמחה והשלמות שבלב, והחיבור לבורא עולם. לי התשובה מאוד ברורה.פעם לפני כמה שנים פגשתי אישה צדקת שאמרה לי, את יכולה ללמוד אימון, לתכנן תוכניות, לרשום מטרות, להכין לוחות זמנים , הכל לפי מה שמלמדים אותך, ואז..מגיע משהו, מישהו, והכל משתבש.פרנסה בידי אלוהים,לא רק החיים והמוות. אני יודעת שעלי לעצור את כל הפעילות שלי, לנוח, להתפלל, להיטהר, ללבוש לבן וללכת לבית הכנסת , לבקש מבורא עולם שיסלח, וימחל ויכפר. מכם חברי בביז העסוקים בעסקים ובנקודות ובעיסקאות, חברי הפרטיים ובני משפחתי, אני מבקשת סליחה , לפני שנכנס החג, הולכת להדליק נר נשמה לסבתא אהובה שהייתה אשת עסקים וניהלה מאפייה לפני 70 שנה, וממעט הכסף שהרוויחה תרמה למוסדות ובתי כנסת בירושלים. נתינה זה גם הערך שלי.
גמר חתימה טובה לכולכם, זמן מצויין לחשבון נפש, לשאילת שאלות ולבקשות.
בת-שבע טל, יועצת ארגונית ומאמנת לעשייה.
M.A בת-שבע טל, מחברת הספר"זינוק לחיים"- אימון לילדים ונוער. יועצת ארגונית , מרצה למודעות עצמית ומנחה בסדנאות להעשרה והעצמה אישית. משנת 1989-2005 בת-שבע לימדה , חינכה והדריכה בבתי ספר יסודיים. משנת 200