אני חייבת להודות באמת יש דברים שאני פשוט דוחה. יש דברים שאני לא סובלת לעשות ומקווה שמישהו אחר יעשה אותם, אבל זה לא קורה. היום תפסתי את עצמי לשיחה כתובה. ישבתי בבוקר בחדר העבודה שלי ופשוט הכנתי רשימה . מה דחיתי כבר חודשים? שנים? אשתף אתכם בחלקה:

1.       לעשות טיפול 10,000 לאוטו.

2.       לתקן את האופניים לבת שלי.

3.       לצבוע את הבית.

4.      להתקין מזגן נוסף.

5.      לסדר את המגירות של השידה.

6.      לשפץ את האתר שלי.

7.      לעשות בדיקות רפואיות.

8.      לסגור לבת שלי מקום לבת מצווה.

מה לעשות שאלתי את עצמי? ולא הייתה לי תשובה. החלטתי לקחת שעת אימון אצל בת-שבע, כי אני שמעתי שהיא מאמנת טובה ושאלתי אותה מה היית עושה אם מתאמנת שלך הייתה מגישה את הרשימה הזאת, ומתייעצת איתך. הייתי שואלת אותה מה מונע ממנה לבצע את כל הפעולות האלה? לטפל בדבר שמסתתר מאחורי התוצאה , מה נמצא שם בעומק הדברים?

הגעתי למסקנה :אני דוחה כל מה שאני לא ממש חייבת בשביל להתקדם לעבר המטרה שלי, כל מה שמשבש את הסדר שלי לכבוש עוד יעד בתחום עבודתי , זה מוציא אותי משלוותי. אני חושבת בטעות שאני לא אסתדר יום אחד בלי אוטו, אני יודעת שהמגירות יכולות להישאר כך גם שנים רבות ולא יקרה דבר....ובכל זאת, זה מפריע לי. החלטתי לעשות מעשה ולהכריח את עצמי, להתחייב, לקחת אחריות. להסכים לעשות גם דברים שאני לא אוהבת. היום לקחתי את האופניים לתיקון, הלכתי שעה עד לחנות התיקונים, וכשהגעתי הודיע המוכר בנחמדות: המתקנים אינם עובדים בשעות כאלה , עליך לחזור מחר. התחננתי שישמור על האופניים, שיישארו אצלו, הרי אני ממש התאמצתי להביאם והוא נענה לבקשתי. מחר הם יתוקנו, אני אסמן לי עוד מטרה ואתחייב לעשות גם את הדברים שאני לא ממש אוהבת, אבל  חייבים. כותבת ביומן בדיוק כמו את האימונים , הסדנאות וההרצאות. כי כשכותבים זמנים ומתחייבים נעשים דברים. בהצלחה לכולכם!

בת-שבע טל

מחברת הספר"זינוק לחיים"- אימון לילדים ונוער

www.batshevatal.co.il