באחת מפגישותי עם דפנה (שם בדוי) היא סיפרה לי שכשהגיע לארץ לאחר הגיהנום באירופה. היא נשלחה ללמוד במקווה ישראל שם סיימה את לימודיה ושם גם פגשה את בעלה הם חיו ועבדו במקווה ישראל ושם נולדו גם ילדיהם הם חיו שם מספר שנים עד שהמשיכו הלאה . ודפנה רצתה מאוד לחזור ולבקר במקווה ישראל אחרי שנים רבות כל כך .דיברתי עם ביתה שסידרה עבורנו סיור במקום .יצאנו לסיור ,דפנה ילדיה וגם אני. הגענו למקום ודפנה הייתה נרגשת היא הראתה מקומות שונים והזכירה את הסיפורים שסיפרה לי שקשורים לאותם מקומות גם הילדים(שהם בוגרים היום) שיתפו בחוויות וההתרגשות היתה גדולה .לבסוף הלכנו למקום שהיה ביתם בתחילת הדרך ושם שוב רצו סיפורים על מה שהיה בעבר.לאחר שחזרנו דפנה היתה נרגשת עוד זמן רב וסיפרה ושיתפה בחוויות אחרות שנזכרה .
איש מרגש מאוד שעושה את מה שרבים כל כך היו צרכים לעשות. עושה את זה כל כך מיקצועי ישר כוח
תודה אלון