פעם חשבתי שאין לי מושג מי אני. 

מעבר לטייטלים. ברמת הבסיס והעומק.

לא ידעתי בדיוק מה אני מרגישה, איך להסביר,

איך לבטא את ה"אני" הזו החוצה

ומי זו בכלל ה"אני הזו?

מי את בכלל?

היום אני יודעת שפשוט שמתי את הפוקוס לא במקום הנכון-

החוצה. על אחרים.

על להתקדם, להספיק, לעשות, להיות..בשביל מישהו.

מישהו תמיד צריך משהו ואני ידעתי לספק.

פעלתי ככה תוך רצון אמיתי לתת אבל בכנות,

זה גם עזר לי להרגיש שיש לי מקום.

צריך אותי . אני חשובה.

האמת, שאין שום צורך ללכת החוצה כי תכלס,

את פוגשת את עצמך בפנים. קודם כל.

והמרדף האינסופי הזה לצאת בסדר עם כולם

בסוף משאיר אותך לא בסדר מול עצמך,

ובסבירות גבוהה מאד

למרות כל המאמץ,

מישהו אחר עדיין יחשוב שיצאת לא בסדר.

זה שואב אנרגיה, משאיר טעם מר ובמקרים עוד פחות טובים-

מתחילים להגיע קצרים אל הנפש וכאבים אל הגוף.

ואז מגיעה ההחלטה שדי. זה לא עובד.

אבל השרירים האלה כל כך מיומנים בלשים מישהו אחר בפוקוס, במרכז,

שבכלל לא ידוע ולא ברור איך נראית ואיך מרגישה הזווית הזו.

ממך אל העולם.

זה כמעט להביט מתוך עיניים שונות לחלוטין...

מה זה אומר?

איך עושים את זה?

ואם את קצת כמוני, זה יכול להרגיש מלא אשמה.

שינוי כיוון הוקוס הזה , משנה לא רק אצלך

אלא גם אצל מי שמסביבך.

משנה סדרי עולם.

זה לא אגואיסטי, זה הכרחי.

כבני אדם שחיים ביחד, כל אחד הוא חלק מפאזל

וכדי שיהיה שלם-

את הנך החלק שאת.

אחרי שעברו שנים.... לבחור בך מחדש זו בחירה אמיצה!!!

את לומדת להיות את ומזיזה הרים.

לא רק בתוכך, אלא גם עבור אחרים.

אנרגיה לא יודעת לשקר,

כשאת נוכחת באמת,

כל מה שסביבך חש את זה גם.

זה תהליך.

זה יכול לקחת זמן.

וזה כל כך שווה את זה!

זכרי שזה בדיוק מה שהעולם צריך,

את מי שאת באמת, במלואך.

את לומדת מה זה אומר לשים עליך את הפוקוס.

אחרי הכל....

זו ממש לא תחרות,

אבל כולם זוכים במי שאת.

*נכתב בלשון נקבה אבל לגמרי מכוון גם לגברים(: