לאחר שנים של חיפושים וניסיונות אחר הריקוד שלי, החוויה שתשמח אותי ותעזור לי במציאת השקט הפנימי שלי, מצאתי את הצ'י קונג. ומאז לא עובר יום מבלי שאני מתרגלת את התרגילים הרכים, ההרמוניים והכייפים שהצ'י קונג מציע. מדובר בסדרות של תרגילים מהמסורת הסינית, אשר הועברו מאב לבן ונחשבים לחלק מהרפואה הסינית, יחד עם דיקור סיני וצמחי מרפא.

החוויה של הצ'י קונג, בעיני, היא כמדיטציה בתנועה והתרגילים הם איטיים ומתוך כוונה. הסינים קוראים לכוונה זו yi והיא זו אשר פוסעת איתנו יד ביד, בתרגול. ולמה הכוונה בכוונה? (-: לתשומת לב, למודעות, להזרמת הצ'י בגופינו ומחוצה לו. וזה הזמן לתרגם: צ'י- אנרגיית החיים, קונג- מיומנות הזרמת האנרגיה. התרגול עצמו הוא זורם ומדוייק, אך נעשה ללא מאמץ או קושי, לפיכך, כל אדם ולא משנה מצבו הבריאותי, יכול להינות מצ'י קונג. בין אם בעמידה, בישיבה, או אף בשכיבה.

השעות שלי הן שעות הלילה, ומול החלון הפתוח והרוח הנעימה, אני מתרגלת צ'י קונג. לעיתים רק תרגיל אחד, או שניים, אך לרוב אני נסחפת וממשיכה לתרגילים נוספים.

לדעתי, היופי שבצ'י קונג הוא בפשטותו. התרגילים הם קטנים, לא מסובכים, ויחד עם זאת מדוייקים וככל שמדייקים בהם (ולא מתוך מאמץ, אלא מתוך ההנאה) הלב נפתח.

ומכאן- כמו שהסינים אומרים בתחילת התרגול wu ji- הכל אפשרי!