הכנס טקסט

בקרב רבים קיימת הסברה המוטעית, לפיה הליך פירוד בין בני זוג הינו הליך לוחמני ומייגע, אף על גבול מלחמת חורמה, אשר מתנהל בין כותלי ביהמ"ש.

התדיינות משפטית בערכאות המשפטיות אכן עלולה לעיתים להעצים רגשות שליליים בין בני זוג ואף עשויה להשפיע על ילדיהם, ואולם יודגש כי לא כל תיק המתנהל בפני ערכאות משפטיות מגיע למצב של מלחמת חורמה.

יחד עם זאת, בכדי לפתור את המחלוקות בין בני זוג מחוץ לכותלי ביהמ"ש, יש צורך בצדדים "בשלים" אשר אינם מונעים מיצרים שונים, לרבות נקמה, ואשר מטרה אחת להם והיא סיום סכסוך, הגם במחיר של ויתורים כאלו ו/או אחרים.

ישנם מקרים לא מעטים בהם לא ניתן אף להושיב בני זוג סביב שולחן אחד ולכן רק הליך משפטי בפני ערכאה משפטית הינו פתרון הולם עבורם, אם כי יודגש כי גם במהלך ההתנהלות בערכאות השונות, יכולים בני הזוג "להבשיל" ולהגיע להסכמות מחוץ לכותלי ביהמ"ש. בעניין זה יודגש כי מרבית הסכסוכים המתנהלים בין כותלי ביהמ"ש מסתיימים בסופו של יום בהסכם בין צדדים.

ישנן שתי אלטרנטיבות שכיחות לפתרון הסכסוך בין בניה"ז מחוץ לכותלי ביהמ"ש, כדלקמן:

1. הליך מו"מ בין בני זוג/ גירושין בהסכמה – בהליך זה מלווה כל אחד מבני הזוג ע"י בא כוחו, תוך ניסיון לסייע לבני הזוג להגיע לכדי פיתרון כלל המחלוקות בינהם והגעה להסכמות.
2. הליך גישור באמצעות גורם ניטרלי –הליך הנועד לסייע לצדדים להגיע לפתרון ולגבש הסכם פירוד/גירושין כולל, והוא מהווה מעין "גשר" ליצירת תקשורת בין הצדדים באמצעות הסרת החסמים וניהול דו שיח לצורך הגעה להבנות והסכמות ביניהם.

הליך מו"מ והליך הגישור נותנים מענה מצוין לצדדים אשר מעוניינים לשוחח ולדון על תנאי הסכם הפירוד/גירושין מחוץ לכותלי בית המשפט, ואלו למעשה, מהווים דרך יעילה וחסכונית לסיום המשבר אליו נקלעים זוגות רבים, בהשוואה להגשת תביעות לבתי המשפט/בתי דין רבניים. 

בשולי הדברים יודגש ויצוין כי על מנת לקבל תוקף משפטי להסכמי פירוד, יש צורך לקבל את אישורה של ערכאה משפטית וכן תוקף של פסק דין, בכדי שלהסכם יהיה תוקף משפטי שריר וקיים.

הכותבות, הדס ויינפלד רוסו וקרן רז הינן עורכות דין ושותפות במשרד רז-רוסו משרד עורכי דין. לתגובות פנו אלינו לכתובת [email protected]. לקריאת מאמרים נוספים ניתן להיכנס לאתר האינטרנט: www.raz-russo.co.il ולדף הפייסבוק: רז-רוסו משרד עורכי דין.

כאן