מהלך החיים אנו חשים צורך לשנות דברים ולהתחיל מחדש. יש בנינו כאלה שלוקחים את האתגר ומשנים ויש כאלה שממשיכים בחיים, מדחיקים את המחשבות על השינוי וטוב להם ככה. לדעתי אלה צודקים ואלה צודקים. למען גילוי נאות אני בין אלה שמצדד שינוי.
מה קורה כאשר השינוי נכפה עלינו, כמו למשל, כשהילדים עוזבים את הבית, כשאנחנו מגיעים לגיל פרישה ופורשים לגמלאות. זה יכול לקרו בגיל 45, 55, 62, 67. האם אנחנו מוכנים לקראת זה? האם אנחנו מתכוננים לקראת זה? בתחילת המאה הקודמת נקבע גיל הפרישה, 60 לנשים ו 65 לגברים. זה היה בסדר אז, כיוון שתוחלת החיים היתה בסביבות גיל 55 כלומר רוב האנשים לא הגיעו להנות מהקיצבה. השאלה מה קורה היום כשתוחלת החיים בסביבות גיל ה 80 כך שנשארים בין 13-25 שנים בהם האדם נמצא ללא תעסוקה. המסקנה שצריך להתכונן ולמצוא פתרונות לקראת יציאת האנשים לגמלאות. חוסר הוודאות והעשיה לאחר הפרישה, מהווה גורם ומקור למחלות רבות. 
לאחר שעברתי שינוי בחיי, הבנתי שמה שאני ארצה לעשות הוא לעזור לאנשים אחרים לעבור את השינוי אם הם רוצים בכך. אני מאמן אישי ומאמן קבוצות להצלחה, העצמה, שינוי קריירה והגשמה.הכנס טקסט כאן