עריכה ספרותית היום אולי יותר מאשר בעבר כותבים רבים מנסים מזלם בשליחת כתב ידם להוצאות הספרים, כדי לזכות ולהוציא את פרי עטם בהוצאה טובה ומוכרת. לא מעט מכותבים אלה, אם לא רובם, נדחים על-ידי הוצאות הספרים, כיוון שלא כל כתב יד מוכן כפי שהוא – ברמה של כתיבה ראשונית – להישלח להוצאה. על-כן,מומלץ להגיש את כתב היד לעריכה מקצועית לפני שליחתו להוצאת ספרים. הגשת החומר הגולמי, כשהוא לא ערוך בקפידה – הן לשונית והן רעיונית – פוגם בסיכוייו לזכות בהוצאת ספרים שתיקח אותו תחת חסותה. על אחת כמה וכמה המלצה זו תקפה גם לכל אותם הכותבים הבוחרים להוציא את כתב ידם בכוחות עצמם ולא דרך הוצאת ספרים מוכרת, אם לאחר שנדחו על-ידי כמה הוצאות או שהמחיר שנדרשו לשלם להוצאה שהסכימה להוציאו היה גבוה מאוד, ואם מכל סיבה אחרת. כבוגרת תואר שני בספרות במסלול לכתיבה יוצרת, כמנחה של סדנאות לכתיבה יוצרת וביטוי עצמי וכמי שפרסמה ספר בהוצאת ספרים וסיפורים קצרים בכתבי עת (ראה/י פרטים בדף – דע את קטי פישר), אוכל לייעץ, לערוך ולהכין את כתב היד כך שיהיה במיטבו לפני הגשתו. כתב היד יעבור ליטוש הן ספרותי והן עריכה לשונית. מהי עריכה ספרותית עריכה ספרותית נכנסת לנבכי היצירה של המחבר, והיא באה בד בבד עם העריכה הלשונית. ניתן להשוות עריכה ספרותית לליטוש יהלום. העורך הספרותי מלטש את הטקסט עד שיהא נהיר, צלול ומדויק. עריכה ספרותית היא בין השאר פעולה של פרשנות, התלויה גם בשיפוטי טעם של העורך. עריכה מעין זו יכולה להציע בין היתר לשנות את מבנה הספר, את סדר פרקיו; את סוג המספר כמו לעבור מגוף ראשון לגוף שלישי; להוריד או להעלות את משלב הלשון; להוריד אמירות מפורשות מדי או נדושות מדי; ועוד. לעתים מתבקש לשכתב פסקאות שלמות שמסיבה כלשהי לא צלחו תחת ידיו של המחבר וזקוקות למגעו של אדם פחות מעורב, אך מעורב מספיק, המכיר היטב את קולו של המחבר ומבין לעומקו את הספר ואת מה שדרוש לו. במלאכת העריכה הספרותית נדרש העורך הספרותי להכרעות ספרותיות, לדמיון שופע, רגישות ופתיחות. כמו כן, עליו להיות קשוב ונאמן לטקסט המקורי. בעריכה ספרותית מתקיים שיתוף פעולה הדוק ודיאלוג יצירתי, בין העורך הספרותי למחבר, שהרי בסופו של דבר מדובר ביצירה של המחבר. כמה קווים מנחים בעריכה הספרותית: •בחירת סוג המספר. •בדיקת מבנה הספר וסדר פרקיו. •הבחנה בין עיקר וטפל. •הורדה או העלה של משלב לשון. •חידוד ייחודן ואפיונן של הדמויות השונות, אם בהתאמת המשלב הלשוני לסגנון ואם באמצעים חזותיים אחרים. •ליטוש דיאלוגים, כך שיקדמו את העלילה ויהיו אמינים. •הקפדה על זמני התרחשות העלילה, ועל המעבר מגוף ראשון לשלישי. •שמירה על עקרון "שמינית הקרחון" של המינגווי – לא הכול צריך להיות גלוי. הקורא צריך להבין דברים גם מתוך מה שלא נאמר ולהשלים פערים על סמך הבנתו, ידיעותיו ודמיונו. מה שלא נאמר במילים נוכח בטקסט לא פחות מכל מה שכן נאמר. •צמצום אמירות מפורשות, פירוט יתר וחזרות, במידת האפשר. •צמצום ומחיקת קלישאות ואמירות נדושות. •שכתוב פסקאות והטקסט במידת הצורך.  כמה קווים מנחים בעריכה לשונית: •הקפדה על תקינות לשונית ועיקור שגיאות לשון נפוצות, תוך כדי התאמה לשפה של הדמויות (לשם יצירת האוטנטיות - התקינות הלשונית צריכה להתאים למשלב הלשון ולרמה בה משתמשים הדמויות). •פיסוק וחלוקה נכונה למשפטים ולפסקאות. •הגהה. •שימוש מדויק ומגוון בפעלים.

הפנייה של לקוח פוטנציאלי הרוצה להוציא ספר ביוגרפי או של סיפורי חיי משפחה ומחפש כותב ועורך. העמלה היא עבור סגירת העסקה של כתיבת הספר.