בתהליך..המתן בבקשה.

קובי אלטרס UNDER COVER חקירות פרטיות / בלוג

✍️ מיומנו של חוקר- "איך שגלגל מסתובב לו"

31/03/2020 10:59

  • ישראל היה גבר בסוף שנות העשרים לחייו, בחור דתי, נשוי להודיה.
    אם להוריד מעליו את כל הלבוש הסימבולי לסקטור שלו, הוא בהחלט יכול היה לדגמן על
    הכרזות באיילון.

    ישראל מגיע מבית חילוני. את קרבתו לדת הוא גילה לפני מס' שנים במהלך נסיעה לאומן,
    משם הדרך הייתה קצרה לחזרה בתשובה.
    את הודיה הכיר באמצעות חברה משותפת כשחזר מאומן שבאוקראינה. הודיה הגיעה
    מבית מסורתי, בחורה צעירה עם נתונים שלא מביישים דוגמנית צמרת.

    "תראה" אמר בהיסוס. לא מקובל בעולם שלנו לפנות לחוקרים פרטיים, אצלנו דברים נסגרים בחדרי חדרים, אבל לאחרונה הודיה אשתי לא כתמול שלשום.
    זה התחיל בהורדת כיסוי הראש (למרות שזרמתי איתה) ועד להתגנדרות יתרה. שמתי לב לאחרונה לחיובי יתר בכרטיס האשראי שלה על בתי קפה".
    הודיה היא דיילת יופי שעובדת בפארם במרכז ת"א.
    ואיך יחסי האישות ביניכם שאלתי.

    כשהוא משפיל את ראשו בביישנות, ענה ישראל: "האמת, שאין לי טענות בכלל, בשבועיים שיש לי היא "משלימה את החסר" ויותר", ענה עם חיוך שובב על השפתיים.
    אבל ... משהו מציק לי ולכן החלטתי לשכור את שירותיך "למעקב קטן".
    למחרת יצאנו למעקב, התמקמנו אלי ואני מול בניין מגוריהם של בני הזוג בפאתי ר"ג ב"ב.

    ישראל יצא למקום עבודתו בסביבות השעה 7.30, אבל ההפתעה הגיעה "מהדוגמנית" שירדה בסביבות השעה 9.00 בבוקר. "תשמע, אני מוכן לחזור בתשובה עכשיו!" קלטתי את אלי בזווית העין מזיע מהמראה של "הודיה". "אחי, יש דברים כאלו?"
    "תתאפס על עצמך", אמרתי. "יש לנו עוד יום מעקב ארוך".

    הודיה יצאה במכוניתה הקטנה לעבר מקום עבודתה במרכז ת"א. בהפסקת הצהריים יצאה הודיה עם חברה לעבודה. משהו במבטים שלהן האחת לשנייה גרמו לי לחשוד שיש סיכוי טוב שהודיה "חצתה את הכביש".

    בסביבות השעה 17.00 יצאה הודיה לכיוון אזור פלורנטין. "מעניין" אמרתי לעצמי. "זאת לא השעה שהגב' אמורה לחזור הביתה" שיחה קצרה עם ישראל חיזקה את החשדות שלי. "היא אמורה להיות בחוג בית כל יום רביעי בגבעתיים" נשמע קולו מעבר לקו.
    "איזה חוג בית איזה נעליים ואיזה גבעתיים" אמרתי לעצמי.

    שעה וחצי עברו והתוצאות לא אחרו לבוא. הודיה והחברה מהפארם ירדו כשהן מחזיקות יד ביד, ונשיקה רטובה שלא משאירה ספק.
    "אחלה חוג בית מצאה לה" צחק אלי, "איפה אני ואיפה החיים שלי".
    עוד באותו ערב התקשרתי לישראל, יש תוצאות אמרתי לו, נפגש מחר בבוקר קפה עליי.
    והוא מאידך – "אין לי סבלנות. אל תמתח אותי. אני בדרך אלייך."
    ישראל היה רגוע יחסית לאחד שגילה שאשתו חצתה את הקווים. אתה לא נראה לי מופתע..במיוחד, תקן אותי אם אני טועה.

    "האמת שלא" ענה. "הייתי בטוח שהיא "נגמלה". כשהכרנו סיפרה לי הודיה בפתיחות לב
    שהיא הרגישה צורך לחוות גם את עולם הנשים. זאת הייתה רק פנטזיה לטענתה.
    "מסתבר שזה קצת יותר מפנטזיה", עניתי לו.
    "כן, נכון, "קצת יותר"". ישראל אסף את חומר החקירה ויצא.

    לאחר שנה בערך פגשתי את ישראל בשדרה בת"א. ישראל שאלתי המום מהבחור היפיוף שעומד מולי, נראה תל אביבי חילוני ללא סימנים דתיים. "כן קובי, כן" כשהוא מחייך לעברי, הודיה התחתנה עם בת זוגתה... ואני...חזרתי בשאלה.

תגובות

קובי אלטרס חוקר פרטי

בעל משרד חקירות פרטיות