חדר הטיפולים שלי נעים שטוף אור ומזמין, מוסיקה מתנגנת ברכות ברקע וחוטי אור שנכנסים דרך החלון מנצנצים על הקירות בצבעם השונה הרך והעדין. אני פותח את דלת הכניסה החיצוני לחדר הטיפולים, והוא בלבוש הדור נכנס פנימה במין תחושת כבדות עיניים כבויות, גוף שפוף, סנטר נפול.מתיישב על הכורסה כשהראש משוך קדימה, זורק לצידו בזלזול משהו את האייפון x החדש מפתחות הרכב, שמזוית העין נראה בברור הסמל שעל השלט של רכב יוקרתי. העיניים שלי נמשכות מיד לצורת הנשימה שלו. נשימה כבדה רדודה עיניים עייפות ועצובות, גוף מוחזק כתפיים תפוסות ובטן מתוחה שניראת בולטת וקשה.שיתפתי אותו ברגישות רבה בתחושות שעולות בי ממנו ומה אני חש מולו, את תחושת העצבות וחוסר העניין. "מה רואים את זה עליי"? הוא שאל..בקשתי ממנו לקחת רגע אחד ולהיות עם כל התחושות שעולות ברגע זה ממש.העייפות, העצבות, חוסר העניין ו... כן הוא אומר מיד "דיכאון !! סוג של דיכאון וחוסר משמעות כבר זמן רב". בקשתי שישים לב לתחושות המדוייקות מבלי לשפוט אותן רק להיות איתן, לאחר מס' רגעים הוא חש אותן ממש בגופו, תחושת כאב חד בבטן מלווה בבחילה קלה לחץ ברקות וצוואר תפוס ונוקשה, חנק בגרון, לחץ קל בחזה מלווה בקושי בנשימה. מיד לאחר המשפט האחרון, אזור הבטן החל לנוע תוך כדי הנשימה והיא הפכה לקלה יותר כשבכול פעם הוא הרגיש צורך לקחת נשימה עמוקה יותר. "וואו, אני מרגיש הקלה מסוימת, הגוף כאילו שוקע לתוך הכורסה ואני רפוי יותר מהרגע שנכנסתי".האינפורמציה הזו שהוא נחשף אליה אפשרה לו משהו חשוב ביותר שגרם לשינוי במצבו הפנימי לקראת שיחרור המתח הרב שבו היה שרוי זמן רב מאוד.בהחלט היה לו עוד דרך לעבור..אבל ! בעצם למושג "דיכאון" שהוא התכוון, היא למעשה תחושה גופנית שנוצרה בעקבות חסימה נשימתית באזור הסרעפת בבטן העליונה, ותהליך נכון יאפשר לחלקים המעורבים לשוב לתיפקוד יעיל ולשינוי מהותי בהרגשה הפנימית.ברגע שאנחנו נדבר את בעיותנו במונחים מעורפלים, הבעיות יראו גדולות ועצומות מכפי שהן באמת. כשהבעיה הספציפית הופכת לכאן ועכשיו בזמן ובמקום ומיוחסת לחלקים מורגשים בתוך הגוף, אותם הקשרים אלו משנים צורתם ואנחנו הופכים גדולים יותר מהבעייה עצמה, המצב מתגמד יותר ויותר ופשוט נעלם לו לתמיד. וכך נוצר ריפוי, גם במיימד הפיסי גם הרגשי נפשי ואיכות החיים משתפרת באופן משמעותי.