​הפרישה של ביילס לא היתה רק וויתור על זכייה אישית, 
אלא סיכנה את הנבחרת שלה, שהיתה מועמדת מצוינת לזכייה. 

ביילס הסבירה, שכשהיא לחוצה, הראש והגוף שלה אינם מסונכרנים, 
עד כדי כך שהיא עלולה ליפול ולהיפצע קשות, 
ושהיא מעדיפה לשמור על בריאותה. 

הפרישה הזו זכתה (אפרופו זכיות..) גם לקיתונות של כעס 
ומצד שני גם לקיתונות של הערצה. 

מה לזה ולעשייה שלנו בעסק שלנו ❓

כולנו היינו רוצים "לפרוש בשיא", 
שסופנו לא יבייש ולא יעכיר את כל הדרך שעשינו. 

השאלה בעיני היא עד כמה מהר אנחנו מרימים ידיים. 
עד כמה אנחנו מוכנים לסבול נפילות, פציעות, אי הצלחה, 
וממשיכים בכל זאת "להתעמל". 

השבוע איתגרתי את עצמי בעיסוק חדש. 
זה משהו שדורש הרבה יצירתיות, 
והייתי מאוד מאוד מרוצה ממה שיצרתי. 

לצערי, קיבלתי תגובה קרה, שלא לומר צוננת. 
אז התבאסתי, כ מ ו ב ן, 
כי הציפייה שלי הייתה בערך למדלייה.. 
אבל מיד עשיתי "מיקצה שיפורים", 
ואז קיבלתי תגובה בטמפרטורה חמימה. 

ומה איתך?
כמה נְכוֹנוּת יש לך להיפצע, ליפול, 
ובכל זאת להמשיך לפעול ❓❓
מה התיוג שלך כשלא היצלחת במשהו ❓❓
האם זה "נכשלתי, זהו ! " 
או 
"ניסיתי, למדתי לפעם הבאה ! " ❓❓

ואם נחוצה לך יותר נחישות בעסק שלך, 
אני כאן, כ מ ו ב ן לאמן אותך

דורית לוז, "לזוז"
054-4-644144 ☎