כמה מילים על "דמיון מודרך"
אין יותר כח לקום,
להמשיך את הדרך קדימה,
מן לחץ כזה בחזה,
שמונע כניסת אוויר פנימה.
היי את, כן, כן את,
דמייני את עצמך הולכת,
בשדה ירקרק עם פרחים,
ותראי איך שאת מתהפכת,
ותראי איך שאת
מתקדמת פתאום,
אל עתיד מתקתק
שחיכה בחלום,
רק לך!
בטוב
מיכל קוראת בקפה
בשנת 1997 למדתי לקרוא בקפה מבילי ז"ל.שהגיעה אלי לביתי בגליל למשך שבועיים בהם למדתי את התורה. שנים אחדות נעזרתי ועזרתי עם הקסם הזה ללא מעט אנשים ואז השתנו החיים ו...שכחתי. לקראת סוף 2024, נזכרתי ומאז,