17.8.12 אור למודעות ומחשבה מס'1 סיפור שהיה...בדרכי ליום סידורים נקלעתי למקום שבו היה עלי להמתין, ובעודי עומדת שם הבחנתי בשתי נשים שהחלו ויכוח, שהתפתח להטחת קללות זו בזו. כל אחת ניסתה למצוא משהו כואב יותר ל"זרוק על האחרת" ברור היה שזו התפרצות/שחרור של אנרגיה מרעילה שהציפה אותן עוד ועוד עם כל מילה שנאמרה. סביר שצברו אותה מאירוע אחר שקרה להן עוד קודם. להתרחשות זו היו עדים נוספים מלבדי, גם ילדה שהייתה עם אחת הנשים הייתה במקום. שאלתי את עצמי לו רק היו לוקחות את האנרגיה השלילית שהטיחו זו בזו והופכות אותה לחיובית ומברכות זו את זו איזו הרגשה אז הייתה להן? ומה אותה ילדה תיקח כדוגמא להתמודדות בחיים... שקללות והאשמות הן הדרך להשיג דברים בחיים? איפה הדוגמא האישית, שהרי לו 2 נשים אלה היו צופות בסרט שבו שחקניות היו מופיעות בתפקידן הן ודאי היו מזדעזעות עד כמה להט הרגע ניתק אותן מהמציאות והפך אותן למשהו אחר, לוחמני ומרעיל. אנחנו כה רוצים שלום, אך האם אנו חיים בשלום עם עצמנו? עם הסובבים אותנו? אז אור למחשבה... רגע לפני שאנחנו צועקים ומתפרצים חישבו מה יועיל לי יותר אם אפיץ אור ואהבה או אם אציף את עצמי ואת סביבתי באנרגיה מרעילה. הכעס והזעם ממשיכים הרבה אחרי שהויכוח מסתיים וחבל, זו אנרגיה רעילה שאנחנו מפזרים בכל מקום. חישבו מה נעים יותר לשמוע קללה או ברכה מתוך כבוד והערכה? כמובן שאני מתכוונת לברכה כנה ואמיתית. נסו רק ליום אחד לעבור ברחוב לחייך לאלה שמבטם נפגש במבטכם, ולתת פה ושם מחמאה כנה לאחרים. תראו שיקרו לכם ניסים... אשמח לקבל תגובות סוף שבוע נפלא באהבה גילי מודעות לאופנה ועוד אימון למודעות פנימית וחיצונית בעזרת אופנה.