ערן שפילינגר - עורך דין ומגשר / בלוג

בית המשפט הישראלי, כמו מוסדות רבים בישראל, אינו נוקשה ופורמלי כפי שהיה מצופה מבית משפט להיות.

בענייני תאונות דרכים, לדוגמה, בית המשפט הרחיב את המושג "תאונת דרכים" כך שיכלול אירועים תאונתיים שאדם סביר מעולם לא חשב שהם נופלים תחת הקטגוריה של "תאונת דרכים".

דוגמה לכך ניתן לראות בפסק דינה של כב' השופטת עידית וינברגר בבית משפט השלום בקריות, בעניין נביל נגד הראל חברה לביטוח בע"מ. פסק הדין ניתן ב16.8.2016.

נביל, צעיר בן 19 במועד התאונה, חנה את רכבו בחניה ליד ביתו. הוא פתח את דלת הנהג ואחז במשקוף. רגע לפני שיצא מהרכב, הוא אסף בידו השניה את הפלאפון וקופסת הסיגריות שהיו מונחים לצידו ברכב. או אז הדלת נטרקה על אצבעותיו והזרת של נביל נשברה.

לפי בית המשפט, פציעה זו של נביל היא אירוע תאונתי שהתרחש ביציאה מהרכב. בית המשפט מכיר היטב את התקדימים של בית המשפט העליון, לפיהם שלב ה"יציאה מהרכב" נמשך עד שהנהג והנוסעים ברכב מסיימים להוציא מהרכב את החפצים שהתכוונו להוציא בתום הנסיעה. כך, אפילו במקרה בו אישה הוציאה סלי קניות מתא המטען של הרכב, וביתה טרקה בטעות את דלת תא המטען על כף ידה, האישה הוכרה כנפגעת תאונת דרכים וזכתה לפיצויים.

חברת הראל טענה מצידה, שאין עדים לתאונה מלבד נביל עצמו, וכי קיימות סתירות בין הגרסה שמסר לבית המשפט אודות התאונה לבין הגרסה שמסר למשטרה, והגרסה שמסר בבית החולים. לכן, לפי הראל, התאונה וודאי אירעה בנסיבות שונות שבהן נביל כלל לא היה זכאי לביטוח. לפי הראל, נביל מצא דרך לשייך את התאונה לשימוש ברכב, רק כדי להיכנס להגדרה של נפגע תאונת דרכים ולזכות בפיצויים מחברת הביטוח.

טענות אלו נדחו כולן על ידי כבוד השופטת וינברגר, שהפגינה גמישות רבה והבנה כלפי התובע. היא התרשמה שמדובר באדם אמין, וקיבלה את הגרסה שמסר לבית המשפט. מגרסה זו, עולה שמדובר בתאונת דרכים המזכה את נביל בפיצויים מלאים.

אורתופד מומחה מטעם בית המשפט, קבע שנגרמה לנביל נכות בכף היד בשיעור של 5%. כשמדובר בבחור כל כך צעיר ובנכות בעלת משמעות תפקודית, בית המשפט פוסק פיצויים בהתאם.

כך, בגין הפסדי שכר עתידיים כתוצאה מהנכות, פסק בית המשפט פיצוי גלובאלי בסך 75,000 ש"ח. לצד פיצויים בגין רכיבי נזק נוספים, וכן החזר מלא של שכר טרחת עורך דין, כנהוג (בתביעת פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, חברת הביטוח נושאת בשכר טרחתו של עורך הדין שלכם - במלואו), שילמה הראל לנביל ולעורך דינו סך של 91,000 ש"ח.

אסכם את הסיפור בשלוש נקודות:

1. בהחלט כדאי לפנות לעורך דין כדי לברר מהן זכויותיכם במקרה של תאונה. אל תגיעו למסקנות עצמאיות, החוק אינו מבוסס על ההיגיון הבריא שלכם אלא על שיקולים אחרים שלפעמים אתם לא מכירים.

2. חשוב מאוד שעורך הדין אליו אתם פונים, יהיה מומחה בתחום המשפטי שרלוונטי לכם. תזכרו - עם יד שבורה פונים לאורתופד, לא לרופא עיניים. כשרוצים לבנות בית פונים למהנדס בניין, לא למהנדס מכונות. כך גם עולם המשפט מחולק לתחומי התמחות, ועורך דין מומחה לדיני נזיקין וביטוח יכול להשיג עבורכם את הפיצוי המקסימלי במקרה של תאונת דרכים. אני בספק שעורך דין שידו בכל ואין לו תחום התמחות מוגדר, היה משיג תוצאה כזו, או אפילו חצי ממנה.

3. לא כל זרת שנשברת מזכה בסכומים שמתקרבים ל-100,000 ש"ח. גובה הפיצויים תלוי לחלוטין בנסיבות הפרטיות שלכם, בגילכם, בכושר ההשתכרות שלכם ובנתונים חשובים נוספים. אם במקום נביל, הנפגע היה סבא של נביל, הוא היה יכול לצפות ל-20% מסכום הפיצוי הנ"ל.