המשפט שאני שומעת שוב ושוב מנשים הוא:
"למה לא באתי אליך קודם?"
לא משום שמיד נמצאה תשובה לכל השאלות.
ולא משום שבתוך פגישה אחת כל הפחדים נעלמו.
אלא משום שסוף־סוף היה להן מקום לעצור, לדבר בקול על מה שהן עוברות ולעשות סדר בכל מה שהסתובב להן בראש במשך חודשים ולפעמים שנים.
נשים רבות מחכות כי הן מפחדות שברגע שיבקשו עזרה, הן כבר יצטרכו לקבל החלטה.
אבל בקשת עזרה אינה החלטה להתגרש.
היא החלטה להפסיק להישאר לבד בתוך הבלבול.
ואת הצעד הזה לא חייבים לדחות עד שכבר אי אפשר יותר.