חוק גישור חובה, הידוע גם בשם: "החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה", נועד "לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד" כך מלשון החוק.

בעבר, צדדים שהגישו תביעה או בקשה לביהמ''ש, החלו מיד במאבק משפטי מייגע, והפקירו את עתידם בידי עורכי הדין ובית המשפט. בסופו של הליך ארוך ויקר הצדדים הגיעו להסכם משפטי שתוקפו כפסק דין. 

כיום, ע'פ החוק שנכנס לתוקפו מיולי 2016, בני זוג המעוניינים להתגרש, מגישים באמצעות עורך דינם או בעצמם בקשה/תביעה לבית משפט לענייני משפחה, חובה עליהם תחילה להגיש תחילה, לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך.

הצדדים יזומנו ליחידת הסיוע שליד בית המשפט, שם יפגשו עובדת סוציאלית, שתסייע לצדדים למצוא את הדרך הנכונה להפרדות בהדברות ובשיח ותנסה לשכנעם להימנע מנתיב הלוחמה המשפטית ולהגיע להסכם גירושין שיקבל תוקף של פסק דין ללא הליכים משפטיים.

החוק מאפשר לצדדים לברוא את ההסכמות בינהם באמצעות שיח , הקשבה והידברות, או לפחות לנסות להביא את הצדדים למצב של הדברות שאינה משפטית וכוחנית, בטרם כניסתם למאבק משפטי.

הצדדים, על פי החוק, מחוייבים לארבעה מפגשי גישור, בסיומן יחליטו אם ימשיכו בהליך של גישור, או לחילופין לבחירתם,  יוחזרו לבית המשפט להמשך ההתדיינות המשפטית.

על פי נתוני משרד הרווחה שפורסמו ממש לאחרונה כשליש מהתיקים שנפתחו ביחידות הסיוע הסתיימו, או צפויים להסתיים בגישור ללא צורך בדיון משפטי.

חברת הכנסת מרב מיכאלי (המחנה הציוני), מיוזמי החוק, למדה מהנתונים על חשיבותו הגדולה של החוק ועל הצלחתו על אף הקשיים והלחצים מצד כוחות אינטרסנטיים שנסו לבטלו, מיכאלי מצפה שהחוק יאפשר ויעודד זוגות להיפרד בהסכמה ובשלום, ללא מלחמות ובמינימום פגיעה בילדיהם.

הצלחת החוק, שעורר תחילה התנגדויות רבות בקרב אנשי מקצוע ועורכי דין,  מחזקת את התחושה שלהתנגדויות אלה אין ממש  שכן כבר עכשיו אנו עומדים בפני נתוני הצלחה מרשימים שאין לזלזל או להקל בהם.

החוק שבעצם נועד להעלאת המודעות להליך אלטרנטיבי זה,  הליך מציל נפשות שבבסיסו הדברות, הסכמה ופשרה מקובלת על הצדדים, נותן אותותיו ומביא לתוצאות שהונחו ברציונאל החוק.

בנוסף,  מטרות עקיפות וחשובות לא פחות באות לידי ביטוי, בין היתר בהקלה בעומס המוטל על המערכת המשפטית וזמן שיפוטי יקר מופנה לטיפול ב"תיקים קשים" באמת.  

אותם מקרים קשים שאינם מתאימים להליך של גישור, מקרים בהם הצדדים אינם שיוויונים, אינם מאוזנים, או מקרים בהם קיימת אלימות לא ימצאו מוצא בהליך גישור ויטופלו ע''י אנשי רווחה ובכלים המשפטיים.