במסגרת שאלות של יועצי מס ורואי חשבון המופנות אליי, נשאלתי : מתי על מבקרי רשות המיסים להזדהות בפני בעל העסק לאחר שהם ביצעו קניית ביקורת?

תשובה

ביקורת מס הכנסה, בספרי הנהלת חשבונות לאחר קניית ביקורת, יכולה להתבצע בין מספר דקות לבין ימים ושבועות לאחר קניית הביקורת. רישום התקבול הוא שצריך להתבצע בסמוך לקבלתו.

רישום התקבול בספרי החשבונות, צריך להתבצע בסמוך לקבלת התקבול וזאת על פי הוראות סעיף 17 להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג – 1973:

(א) תעוד פנים על תקבול, על מכירה, על משלוח או הובלת טובין ועל שירות שניתן, ייערך סמוך לביצוע הפעולה, אולם -

(1) לגבי מכירה ניתן לערוך סמוך לביצוע הפעולה תעודת משלוח בתנאי שהחשבונית תיערך במועדים שנקבעו בסעיף 46 לחוק מע"מ;

(2) לגבי שירות שניתן, אם נרשמה הזמנה לגבי אותו שירות בספר הזמנות סמוך לקבלתה, ניתן לערוך חשבונית במועדים שנקבעו בסעיף 46 לחוק מע"מ;

(3) לגבי שירות שניתן בחלקים, ייערך התיעוד על כל חלק שניתן ולגבי שירות שנתינתו מתמשכת ושלא ניתן להפריד בין חלקיו - עם גמר נתינתו. (

ב) רישום תקבול בעקיפין שטרם נרשם יערך ביום שנודע למקבל על ביצוע הפעולה; לענין זה, "תקבול בעקיפין" - תשלום לצד שלישי לטובת המקבל או העברה לזכות חשבון המקבל בבנק .

מהוראה זו למדים אנו כי על מנת לעמוד בחובות ניהול הספרים על הנישום לוודא כי רישום התקבול ייעשה בסמוך לקבלתו. רק רישום שכזה מאפשר, בכל רגע נתון, לברר את היקף עסקאותיו ותקבוליו של הנישום, מאפשר מעקב אמין המבטיח את תשלום מס האמת. הדרישה כי הרישום ייעשה בסמוך לקבלת התקבול פורשה בפסיקה באורח מצומצם ביותר ראה: ע"א 699/83 סבן נ' פקיד שומה רחובות, ע"א 8607/99 אגמון נ' פקיד שומה תל אביב, ע"א 636/86 חיים שוילי נ' פקיד שומה רחובות. הביטוי "בסמוך" מחייב בדרך כלל רישום מידי, כך נקבע בפס"ד 636/86: "כך גם סעיף 17 להוראות. סעיף זה מחייב רישום ראשון של פעולה סמוך לביצוע, הפעולה והביטוי 'סמוך' פורש באורח מצומצם ביותר - כמעט מיד. ההוראות מחייבות גם רישום כל תקבול ותקבול בנפרד אף אם התקבולים מתקבלים בעת ובעונה אחת, ותוך כדי דיבור, ועוד כיוצא באלה" בפס"ד 8607/99 נקבע כי : "המונח "סמוך" מצביע על פער זמנים קטן ביותר בין קבלת התשלום לרישומו. זהו פרק זמן של "כמעט מיד". פרק זמן זה, קצר ככל שיהיה, נבחן על-פי נסיבותיו של כל אירוע". בפס"ד 8607/99 התקבל ערעורו של הנישום, נהג מונית וכך פסק בית המשפט: "....פרק הזמן שחלף מאז ירידתם של מבקרי המס ועד להזדהותם בפני המערער היה קצר ביותר, ואפשר שמדובר בהליך אשר התרחש מיד לאחר שהמבקר האחרון ירד מהמונית. פרק זמן מסוג זה אין בו די על-מנת לקבוע לחובת המערער כי לא התכוון לרשום את התקבול"

כמובן שמשך הזמן הדרוש לרישום כל תקבול מותנה בטיבו של העוסק, טיב העסקה, מיקום העסקה וכדומה, אולם ככלל על הנישום לעשות את הנדרש כדי שהרישום ישקף בכל רגע נתון את כלל תקבולי העסק. לסוג העסק השפעה מהותית על אופן רישום התקבול כך לדוגמא: עסק לממכר נעליים או בגדים, חייב לרשום באופן מידי את התקבול. לעומת זאת, עו"ד שקיבל תשלום מלקוח עת שהוא מחוץ למשרדו, ירשום את התקבול בהגיעו למשרדו.

יש לשים לב, טענה כי לא נרשם תקבול מאחר והנישום לא היה במקום והעובד/ת לא ידעו לרשום את התקבול בקופה הרושמת או בספרי העסק, אינה יכולה לשמש כטענת הגנה. על הנישום להדריך את העובדים כיצד יש לרשום תקבול.

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, האחריות לתוצאות השימוש בהן על המשתמש.