נוהל גילוי מרצון והוראת שעה, והאם תהיה הארכת מועד?

עודכן: 21/11/2016

דוד אפרים – עו"ד, לשעבר מנהל תחום במחלקת החקירות של מס הכנסה

המושג "כפר גלובלי", נתפס בעינינו בעיקר בפשטות העברת אינפורמציה באמצעי התקשורת השונים על פני הגלובוס. כל דבר הקורה על פני הגלובוס, ותהא זו הפינה הנידחת ככל שתהא, מגיע כמעט באופן מידי לכל קצוות העולם. אך עניין זה הינו רחב הרבה יותר. אזרחים ממדינות שונות עושים עסקים עם מדינות רבות אחרות, מיליוני דולרים, יורו ויין עוברים על פני הגלובוס בלחיצת כפתור, חברות ותאגידים פרושים כתמנוני ענק על פני הגלובוס ובכל דקה נתונה נמצאים עשרות אלפי בני אדם בטיסות ליעדים שונים. היותו של העולם כפר גלובלי מהווה גן עדן למשקיעים ואנשי עסקים, אך גם סיוט וכאבי ראש לרשויות המס ולממשלות בעולם. אזרח יכול להשקיע ולעשות עסקים בכל מקום בעולם, להסתיר את רווחיו מעיני רשויות המס בארצו, יכול למצוא לעצמו מקלטי מס, יכול להפקיד כספים בכל מקום שיחפוץ וכל זאת הרחק מעיני גובי המס בארצו.

רשויות מס רבות נאלצו להתמודד עם מציאות זו וביניהן גם רשות המס בישראל. הרפורמה במס שינתה את בסיס החיוב, מחיוב טריטוריאלי בעיקרו לחיוב פרסונאלי, קרי, כל תושב ישראל חייב במס גם על הכנסותיו מחו"ל. מזה שנים נחתמות אמנות מס בין מדינת ישראל למדינות רבות אחרות הבאות לתת מענה למקום חיוב המס, מניעת כפל מס ועוד. אמנות אלו הסדירו גם נושאים של חילופי מידע בין רשויות המס. הצטרפותה של ישראל לארגון ה OECD הגביר את הקשרים בין רשויות המס, וחברות בארגון מחייבת את רשויות המס בחילופי מידע. ממשלות רבות נלחמות במדינות המשמשות כמקלטי מס, ובבנקים במדינות השומרות על חיסיון בנקאי. בעקבות לחצים של מדינות מערביות ובראשן ארה"ב ובלחץ ה OECD, גם מדינות כגון שוויץ בהן הסודיות הבנקאית הייתה לשם דבר, נאלצו לשנות את מדיניותן. בשנים הקרובות, נהיה עדים לשיתופי פעולה הדוקים של רשויות המס ברחבי העולם ובכלל זה מידע בנקאי שיועבר בין רשויות המס.

לא רק חילופי מידע בין רשויות המס עלול להדאיג נישומים. ההדלפות של האתר "ויקיליקס", פרשת "מסמכי פנמה" ופרשת HSBC, ממחישות את הקלות בה יכול לדלוף מידע רב ערך וסודי ולהגיע לרשויות המס. בפרשת HSBC, מידע עם פרטי עשרות אלפי לקוחות הבנק, מצא את דרכו לרשויות המס ברחבי העולם וגם לרשות המיסים בישראל. על פי הסברה, מידע זה דלף ע"י אחד מעובדי הבנק. מידע זה אודות לקוחותHSBC הינו בעיקר מידע מודיעיני. מהבחינה הפלילית, כדי שרשימה זו תוכל לשמש כראיה, יהיה צורך באימותה ע"י רשויות המס בחו"ל או ע"י הבנק, אולם האפשרות לתרחיש כזה, נכון להיום אינה נראית סבירה. האפשרות לאמת מידע כזה תהיה באחד משני מצבים: האחד במסגרת חיפושים שרשויות המס יערכו אצל חשודים, ייתכן ויימצאו ברשותם מסמכים המעידים כי הם החזיקו חשבון כזה. השני, כי במהלך חקירה יתוודו נישומים כי החזיקו חשבון כאמור. ואכן, לפני מספר שבועות, רשות המיסים פתחה בחקירה, כנגד מספר נישומים ככל הנראה על סמך רשימה זו. יתכן, וחקירה זו הינה מקרה מבחן, שעל פי תוצאותיה תחליט רשות המיסים אם לפתוח בחקירה כנגד נישומים נוספים ששם מופיע ברשימה.

אמנם בפרשת HSBC, הגם שרשות המיסים ככל הנראה הסתמכה עליו עת פתחה בחקירה, המידע הינו מוגבל מבחינה ראייתית, אך לא כך הדבר בפרשת UBS. שם רשות המיסים פתחה בחקירה ועלה בידה להשיג מידע רב ערך. יש לזכור, בשנים הקרובות נהיה עדים לשיתופי פעולה הולכים וגוברים בין רשויות המס, ומידע בעל ערך משפטי עלול להגיע לרשויות המס בישראל.

מי שחושש כי מידע אודותיו יגיע לרשויות המס וכל מי שמעוניין להסיר מעליו את החשש כי ייפתח נגדו הליך פלילי יכול לפנות לרשות המיסים בבקשה לגילוי מרצון. הליך הגילוי מרצון מאפשר לנישומים, עוסקים, מנהלים בכירים בתאגידים ומייצגים שעברו עבירות על חוקי המס, לפנות לרשות המיסים בבקשה לתקן את דיווחיהם ולדווח נתוני אמת וכל זאת מבלי להיות מואשמים בפלילים. על מנת לזכות בחסינות פלילית יש לעמוד בתנאים מסוימים ובניהם: אין חקירה או בדיקה המתבצעת ע"י רשות המיסים או כל רשות או יחידה אחרת, לא מתנהל הליך כלשהו בבית המשפט כולל הליך אזרחי, אין מידע כלשהו ברשות המיסים או רשות אחרת, ברשות המיסים לא החלו בבדיקה במישור האזרחי ולא היה פרסום מידע באמצעי התקשורת. על המעוניין לפנות בכתב לרשות המיסים לסמנכ"ל לחקירות, יש לפרט את שמות הנישומים, תוכן הגילוי מרצון ואומדן המס. במידה והפניה עומדת בתנאים לעיל יאשר סמנכ"ל לחקירות את הבקשה. במידה ואושרה הפניה, לא יינקטו הליכים פליליים נגד הנישום והוא יופנה לפקיד השומה האזרחי כדי לתקן את הדיווח ולשלם את המס. החסינות תינתן רק לגבי המידע שנמסר. אם הופר תנאי מתנאים מסוימים בנוהל, לא תינתן חסינות מפני ההליך הפלילי, ורשות המיסים תוכל לעשות שימוש בנתונים שנמסרו במסגרת הגילוי בהליך פלילי נגד הנישום. במקרה שאין הפרה של תנאי הנוהל ורשות המיסים תדחה את הבקשה, היא לא תוכל לעשות שימוש במידע שנמסר לה במסגרת הגילוי. גילוי מרצון לא יחול על עבירות בסיסיות כגון: אי הגשת דוחות ואי העברת ניכויים. רשות המיסים פרסמה ביום 7/9/2014 נוהל גילוי מרצון הוראת שעה וזאת בנוסף לנוהל הרגיל. במסגרת הוראת השעה, תינתן האפשרות לתושבי ישראל להגיש בקשת גילוי מרצון באופן אנונימי ללא צורך להזדהות בתחילת ההליך.

תוקפו של נוהל הגילוי מרצון עומד להסתיים ביום 31/12/2016. ככל הידוע, עמדת רשות המיסים נכון להיום היא שלא להאריך את תוקפו. אני מאמין, כי רשות המיסים תפרסם נוהל גילוי מרצון חדש. נוהל כזה היה קיים לאורך שנים רבות (רק עת פורסם הנוהל החדש תוקפו הוגבל) יש גם לזכור, לרשות המיסים אינטרס בקיומו של נוהל כזה. מי שמאמין ומסתמך כי רשות המיסים תפרסם בעתיד נוהל חדש והוא יוכל אז לפנות לרשות המיסים צריך לדעת: רשות המיסים עלולה להרע את התנאים ושנית עד לפרסומו של נוהל החדש, היא עלולה לפתוח בחקירות פליליות על סמך מידע שמצוי ברשותה.

לאור האמור לעיל, טוב יעשה מי שיפנה עד ליום 31/12/2016, בבקשה לגילוי מרצון.