"אדם יכול לקבל ערכים כמורה דרך לחייו- רק אם גילה אותם, אך לא אם המציאם" /   מרטין בובר      

 האימון הוא   מסע אישי, סוחף ומרתק לעבר העתיד.

 מתי מגיעים לאימון?

1. פרשת דרכים.

  2. התמודדות.

  3. פנטזיה.

האימון משיב על 3 שאלות:

1. היכן המתאמן נמצא היום, (מפת התוצאות הנוכחית שלו).

  2. לאן המתאמן שואף להגיע במונחי שיא ההצלחה, (מפת התוצאות העתידית החזון).

  3. מה המתאמן מוכן לעשות בשביל זה, (איך המתאמן יעבור משלב 1 הכי קרוב לשלב 2).

הנחת היסוד של הקואוצ'ינג:

הקואוצ'ינג מתייחס למתאמן כאל מומחה לחייו ועבודתו, המתאמן הוא "שלם", בעל תושייה ויצירתי.

הקואוצ'ינג היא "מערכת הפעלה" הבאה להפוך רמת הצלחה גבוהה ומשמעותית מנתונים קיימים (as is  ).

מתודולוגיית האימון היא כלי צורני (בדומה לתוכנת מחשב שהיא מוצר צורני אליו מזינים נתונים) ,

תכני המתאמן הם הנתונים.

התהליך המרכזי באימון הוא בניית איסטרטגיית הצלחה המתאימה ביותר למתאמן בתחום חיים ספציפי בראייה כוללת של חייו, או במסגרת תפקידו ועיסוקו באירגון ובניית תוכנית פעולה יישומית למימושה.

          דפוס החשיבה באימון הוא חשיבה תוצאתית.

          חשיבה תוצאתית היא מצב, והיא יכולה להתקיים גם באובייקטים שאינם משתמשים בה באופן מודע ומכוון.

          עפ"י החשיבה התוצאתית לכל בעיה יש תוצאה שאם נשיגה, או שהיא פתרה את הבעיה באופן ישיר או שהפכה אותה ללא רלוונטית.

האימון מכוון את המתאמן לקבל החלטות בהווה, הנגזרות מהתוצאות ארוכות הטווח.

האימון מאמץ תפיסה חדשה של המושג שינוי:

שינוי אסטרטגי שינוי כל המסגרת, שינוי דרמטי, מתאמנים שמגיעים למסקנה שהם חייבים שינוי משמעותי בחייהם.

שינוי טקטי שינוי בתוך המסגרת, ברמת המעשה או ברמת החשיבה (מתאמנים שמגיעים למסקנה שיש להם כבר היום את מה שהם רוצים ועוברים באימון רק שינוי חשיבה, האימון לא יקרא לזה שינוי).

גילוי פרופיל הערכים הוא אחד השלבים המרגשים באימון. האימון מאמץ את התפיסה של ערכים- כעקרונות פעולה והצלחה בתוספת ערכים אישיים ומוסריים, ערכים הם קודם כל עקרונות תבונה ורק אחרי זה עקרונות מוסר.

פרופיל הערכים בנוי מ-3 סוגי ערכים:

1.        צרכים ומניעים מרכזיים צרכים ומניעים הדומיננטיים בהתנהגות המתאמן במציאות.

2.        ערכים פנימיים מרכזיים עקרונות פעול, תכונות אישיותיות, יכולות וכישורים, עקרונות מוסר ואתיקה, עקרונות קיומיים ופילוסופיים.

3.        ערכים חיצוניים מרכזיים האסטרטגיה השיווקית שלנו, איך אנו פועלים כלפי הסביבה כשאנו מנסים להשיג דברים.

ערכת הערכים כוללת 4 כלים:

1.        השאלה הפתוחה,  כלי אדמיניסטרטיבי, טכני, לאיסוף מידע ראשוני ויצירת ה- data base   הראשוני לקראת איתור הערכים.

2.        שאלות העומק,  inside out   שאלות העומק הן כלי להתחברות רגשית, מחברות את המתאמן רגשית, לתקופות, אירועים ודמויות שמבטאים את ערכיו. כך מחברות אותו רגשית לערכיו ובעצם למה שהכי נכון לו במציאות.

3.        איתור ערכים עפ"י תחומי תוצאה ודירוגן, תחומי התוצאה הם המפתח הפונקציונאלי לפעילות בעולם. כל פעילות בעולם, ברמת הפרט/הארגון, היא אחד מ-6 סוגי פעילות, וגם כוללת בתוכה את כל 6 התחומים.

4.        ערכים חיצוניים, לאדם יש 1-3 ערכים חיצוניים מרכזיים שהם האסטרטגיה השיווקית האישית שלו, המוצר שהוא מוכר כדי להשיג את שרוצה

כל הכלים הללו באים לידי ביטוי בשער החזון.

החזון הוא המצב שהכי מתאים לאדם לחיות בו. אם המתאמן מצליח לזהות את החזון שלו, ניתן לגזור ממנו את היעדים קצרי הטווח שלו. מי שגוזר את ההחלטות בטווח המיידי ממטרות נכונות וארוכות טווח (החזון), סיכויי הצלחתו גבוהים יותר.

בין הכלים נמצא גם את ערכת חסמי ההצלחה,  גורמי הכישלון המבטאים את הכשלונות ו/או אי ההצלחות במציאות חיי המתאמן.

ניתן להסתכל על ערכת הערכים כאסטרטגיית ההצלחה של המתאמן, ועל ערכת החסמים כאסטרטגיית הכשלון של האדם.

כלי נוסף הוא המשאבים האסטרטגיים:

אסטרטגיה- תוכנית ליצירת העתיד הרצוי (כלומר, תוצאה שברצוננו להשיג).

בקואוצ'ינג העתיד הרצוי הוא החזון- מצב שיא ההצלחה בו האדם מממש את ערכיו ולא כבול ע"י חסמיו.

משאבים דברים שרכשנו כתוצאה מהעשייה שלנו (למידה, קנייה, הפקה, עיבוד וכד') ושמאפשרים לנו להשיג תוצאות אחרות.

באימון, האסטרטגיה היא הדרך (תוכנית הפעולה) והתוצאה (החזון). המשאבים האסטרטגיים של המתאמן הם משאבים שברשותו/שביכולתו להשיג ושיסייעו לו בהשגת התוצאות האסטרטגיות (מימוש החזון).

תוצאות אסטרטגיות-תוצאות שנועדו לממש את מצב שיא ההצלחה.

לקראת סופו של האימון נגיע למשפט החזון-משפט קצר, בן 2-3 שורות, בו המתאמן מתאר בכלליות ובהפשטה את מצב החיים המתאים לו ביותר, שלפחות מנקודת הראות של היום זהו בעיניו מצב שיא ההצלחה שיירצה להישאר בו כל חייו.

ממשפט החזון נבנה את טקסט החזון-תיאור מפורט במציאות, בראיית חיים שלמה, של הכתוב במשפט החזון. אורכו הממוצע הוא עמוד וחצי.

על סמך היכרות טובה יותר עם עצמו, המתאמן יבנה חזון ומתוכו יגזור יעד מרכזי לביצוע. היעד המרכזי הוא התוצאה הכי משמעותית לו בה יתרכז.

הדרך האפקטיבית ביותר לפתור בעיה מסובכת שאינה ניתנת לפיתרון היא פירוקה לבעיות קטנות ופתירות.

לאחר כל השלבים הללו, נבנה את תוכנית הפעולה: האסטרטגיה = קומבינציית תחומי התוצאה בהם נפעל + רשימת יעדי הביניים בכל תחום.

ולסיכום:

האימון מתנהל בפער שבין שני מצבים- הרצוי והמצוי. הרצוי הוא החזון.

הקואוצ'ינג שואף להגדרת ההתנהגות ולא למתן הסבר לה.

לפי הגישה התוצאתית, לכל בעיה/משבר יש תוצאה שהשגתה פותרת את הבעיה או לפחות הופכת אותה

לבלתי רלבנטית.

לפי האימון, כל משבר הוא הזדמנות לברר אם המצב שהיה עד היום הוא הכי נכון למתאמן ואם לא, אז מה יותר נכון עבורו. בנוסף, מהיום לעתיד תמיד ניתן להשיג יותר ממה שהשגנו בעבר: במשבר (שורש ש.ב.ר)

נשבר רצף החיים הרגיל, חל שינוי, לרעה, לפחות ברגע בו הוא קורה. מידת הפגיעה ברצף החיים הרגיל היא שקובעת אם מדובר במשבר או לא. כשמשהו נשבר האינסטינקט הטבעי שלנו הוא לתקן את שנשבר.כשאתה שואף לתקן את שנשבר, למעשה התוצאה שהגדרת לעצמך היא לחזור למצב הקודם. אך לא כל דבר שנשבר בהכרח היה דבר נכון שצריך להמשיכו. אז ההזדמנות במשבר היא לברר מה נכון יותר לאדם.

מפה בא המשפט ש"כל משבר הוא גם הזדמנות"

"אם תמיד תעשה, את מה שתמיד עשית תגיע תמיד, לאן שתמיד הגעת". / מקור לא ידוע.

אהבתי ו-"התחברתי"...   מדבר אליכם?

דברו איתי...

בת-אלה שובל

נייד:  054-9912520

דוא"ל:     [email protected]