אחת מהדרכים לטיפול ביתרות חוב שנוצרו בשל משיכות בעלי שליטה מחברה שבשליטתם, היא מכירה של דירת המגורים של בעל המניות לחברה שבשליטתו.

למכירה זו יתרון משמעותי, והוא חיסכון בתשלום המס החל על יתרת החובה של בעל המניות תוך שמירה על דירת המגורים תחת שליטתו של בעל השליטה.

גם כאשר לא מדובר ביתרות חוב קיים יתרון למכירת דירת המגורים לחברה שכן מכירה זו תיצור יתרה לזכות בעל השליטה, (הלוואת בעלים), שתאפשר לו למשוך בעתיד את רווח החברה ללא תשלום מס נוסף

תכנון זה נוצל עד היום על ידי רבים, אך רשות המסים מתכוונת לשים לכך סוף תוך שהיא קובעת שהחל מיום 1.1.2015 תהווה פעולה של רכישת דירת מגורים על ידי חברה מבעל השליטה בה משיכת רווחים החייבת במס.

שלטונות מע"מ לעומת זאת אינם ממתינים ומיהרו להוציא החלטת מיסוי הפוכה להחלטות מיסוי קודמות שדנו במקרים זהים.

לפי ההחלטה, מכירת דירת המגורים לחברה היא עסקה החייבת במס עסקאות בידי החברה ועליה להוציא חשבונית מס עצמית ולשלם את המע"מ בגינה.

מאידך, מס התשומות לא יותר לה בקיזוז שכן מדובר בעסקה של השכרת דירת מגורים אשר אינה חייבת במע"מ . (מס התשומות מותר בניכוי רק לגבי תשומות ששימשו בעסקה חייבת).

רשות המסים ממשיכה ומבהירה שטיפול זהה יתבצע גם במקרים שעסקה דומה תעשה בין צדדים שאינם קשורים וגם במקרים שעוסק שאינו מאוגד כחברה בע"מ ירכוש לצרכי עסקו דירת מגורים וישכיר את הדירה למגורים.

ראוי לציין שהחלטת שלטונות מע"מ סותרים החלטות מיסוי קודמות שניתנו על ידם בעבר ובמקרים זהים לחלוטין.

אנו סבורים שהחלטת שלטונות מע"מ אינה מבטלת את תכנון המס, וכי ניתן להמשיך ולנצל את הפתח הקיים לסגירת יתרות חובה של בעלי מניות ללא תשלום מס.

אנו ממליצים לבחון כל מקרה לגופו לאור השלכות המיסוי ברמת רשויות המס השונות.