...דורון אמר, בין היתר, מאור - תכתבי בלוג... חשבתי אם כבר בלוג, עדיף אישי, פתוח, עממי ובגובה העיניים.
אז אהלן, נעים לי - מאור. מקווה שיהיה גם לכם, חברי ביז (עטין של פרה?)!
אז בכללי, אם מישהו בכלל יקרא את מה שכתבתי: בת 46+, אמא לשחף ואדם, אחד כבר פרש עם רעייתו והשני, בגיל ההתבגרות עדיין תחת כנפי, לפעמים, כשהוא טורח לצאת מהחדר ומנתק את האניפוזיה מהמחשב שלו. גרושה כבר שנים, דעתנית ומאוד עצמאית - אך למרות זאת, אוהבת אדם וחי ובטוחה לחלוטין שהמשאב היקר ביותר הוא בני אדם.
הכל מתחיל ונגמר בנו. אין תרוצים, אין האשמות, אבל מותר להתלונן. בסופו של דבר הכל יזוז, אם ניקח אחריות.
אבל אתם ילדים גדולים כבר ובטח יודעים את זה.
אז הכל התחיל בעצם לפני כך וכך שנים לא מעטות, כשרק נישאתי והרגשתי צורך ליצור. לא ידעתי שהאל הרם חנן אותי בכישורי יצירה מולדים וכך במשך שנים, אני מקצרת לכם, ציירתי.... אקריליק וצבעי מים על בד, ריאליסטי (אנשים, ערום, נופים). בין היתר גם "הרסתי", שיפצתי בגדים ונעליים ועשיתי אמנות מכל דבר שרק אפשר... ומסתבר שאפשר.
לא, אין לי שום השכלה בתחום ורק השנה עשיתי מס' שיעורים בתחום התכשיטנות כדי להתמקצע. באתי מבית דל באמצעים ועבדתי כבר בגיל 17. אוטודידקטיות זה דבר נפלא.
בחלק הבא של קורות חיי המאוד מאוד מתומצתים, אספר לכם איך מדרמה אישית, יצאו תכשיטים...
עד הפעם הבאה, אם הגעתם לכאן... יפה לכם.
מאור