אני מודה!!!

אני מודה שאני לא אם השנה

וישי לי עוד הרבה מה ללמוד

אבל לפחות אני מנסה, וזה כבר משהו שיצויין לטובתי

לא פשוט ..לא פשוט.. להיות אמא ל 4 ילדים

הגילאים של ילדיי הם:

14.5 , 13 שני בנים מקסימים ונבונים

בת בת 8 וחצי, פיקחית ברמות על

והקטנה הקטנה שכל דבר שהיא עושה

אנחנו בשמיים.... בת שנתיים וארבעה חודשים.

גילאי ההתבגרות הם גילאים ממש לא פשוטים..

מזל שפגשתי בביז אישה מופלאה בשם אלה שלומקוביץ שהאירה לי את חיי , ואמרה :

שבמריבות כדאי לכמה רגעים לצאת החוצה, ולהסתכל מבחוץ, ולנהוג כאילו אנחנו לא מעורבים ריגשית.

האמת שזה עובד בכל מצב. נכון אלה??

כי כשהרגש והראש מתערבבים.. יש תוהו ובוהו, ורק אלוהים יודע איפה  זה יגמר!

יש לי מלא על הראש

ילדים שהם הנשמה של חיי והאור של חיי!!

בעל שדורש תשומת לב תמידית, והאמת שממש מגיע לו!!!

בית שצריך לתחזק ולנקות, ולעשות כביסות ולבשל, ולדאוג ולדאוג...

עסק שהוא באמת באמת הנשמה של חיי

צריך להשקיע בו, לשווק, לכתוב תכנים, להעלות רעיונות חדשים תמיד .

לפעמים.. אני מודה!!

שהראש שלי לא במקום

הראש והמחשבות עפות להן למקומות רחוקים, הרי כאלה הם הנשים כל הזמן צריכות להיות בפעולה!!!

אין רגע דל!!!

משפט המאה של הבת שלי, ואני חייבת לשתף אתכם...  

שי בת השמונה וחצי, המדהימה דיברה איתי והייתי עסוקה במשהו אחר...

ולא ממש הקשבתי לה

והיא אמרה:

אמא, את בטוחה שאת אמא שלי?

איזה מין אמא את ?

אני מספרת לך משהו כל כך חשוב, ואת לא מקשיבה לי.

מה קורה לך??

ואני לרגע חשבתי שאני הוזה

אבל כן..זה היה אמיתי ..אמיתי לגמרי

אם זה לא היה עצוב , זה היה מצחיק. נכון???

מאותו רגע, אני משתדלת יותר, בחיי שכן, תשאלו את שי המדהימה שבכל רגע נתון מלמדת אותי מה זה להיות אמא!!!!

לכי תסבירי לה שאני חצי פולנייה... חחחחחחח.....