בוקר. פתחתי טלויזיה בערוצי הרדיו, מחפשת מוסיקה אקראית.
אני שוב ושוב מזפזפת, "לא, זה לא זה"
"מה הכוונה ב-זה", בררתי עם עצמי.
המשכתי לחפש בכל הערוצים כולל בתחנות האזוריות.
ונעצרתי.

אביתר בנאי, אותיות פורחות באוויר. זה בדיוק מה שמתאים לרגע הזה.
לעיתים זה יהיה מוסיקה הודית בסיטאר, לעיתים דווקא מי יתנני ששרה אתי אנקרי, ולעיתים מוסיקה חמה ורועשת שמקפיצה את כל הגוף.

ברור לי שיש במוסיקה איכויות של רטט, מעין תדר, שאם נקלע לתדר המתאים לתדר הנפשי שלנו, יתרחש מעין כיוונון, מעין אתחול.כאשר זה קורה, מרגישים כיצד הגופנפש שרים ונעים מבפנים גם אם אנחנו באמצע העבודה.

כאשר המוזיקה נכונה ומתאימה, משהו בפנים אומר "כן", כמו שאנחנו אומרים "כן" פנימי כאשר מישהו מנסח עבורנו בדיוק רב משהו שלא הצלחנו לנסח בעצמנו.

אימון לבריאות אינו רק חיפוש המזון המתאים או התנועה הטובה. אימון לבריאות מתייחס גם לכל אותם משאבים טבעיים המצויים בסביבה וככל שנשתמש בהם, הם לא יתכלו ולא ייגרע מהם דבר. המוסיקה שאצלנו, המוסיקה ברדיו, בטלויזה, המוסיקה שאצל אחרים.
ככל שניקח נאהב.

התמונה- צילום שהיה קשה לתפוס, בהיות האוביקט בתנועה מתמדת...פרפר ממש!!!