בכל קשר זוגי – לאחר תקופת ירח הדבש – מגיע שלב המכונה שלב מאבק הכוחות. שלב זה מאופיין במחלוקות, וויכוחים וכיפופי ידיים. כל אותם חסרונות בבן הזוג שהדחקנו הצידה, או לפחות גימדנו כשהיינו באופוריה של ירח הדבש, צצים ומופיעים בצורה מאיימת – מה שגורם לנו להפוך לביקורתיים להחריד.

טוב, אז כולנו יודעים שבקורת היא דבר שהורס את האינטימיות, וכי אם אנו רוצים להמשיך לאהוב חשוב שהביקורת שאנו אומרים תהיה ביקורת בונה. הבעיה היא שבאופן מעשי, בשעה שהרגשות בין בני הזוג סוערים קשה לברור את המילים, ולא פעם הביקורת הבונה מתגלית כהרסנית – בן הזוג נפגע ולוקח זמן עד שמצליחים לשקם את ההריסות.

אין ספק, עדיף היה לו יכולנו לשתוק ולהמשיך הלאה בלי להטיח את הביקורת בבן הזוג. הבעיה היא שהשתיקה הזו תחזיק יום או יומיים אך אחר כך הכעס שלנו עלול להתפוצץ לנו בפנים, שכן התסכול אצלנו הולך וגדל עד שהוא לבסוף מתפרץ. וכאן המקום לשאול: אם לומר את הביקורת לא עושה טוב, ואם לשתוק זה לא יעיל, אז מה עושים כשיש בקורת?

הפתרון הוא ללמוד להפנות את הזרקור פנימה אלינו במקום לכוון אותו כלפי בו הזוג. במקום להתרכז בכמה בן זוגי לא בסדר אני יכול ללמוד מן הביקורת שיש לי עליו משהו על עצמי, ובעקבות הלימוד הזה יתכן גם שתהיה לי פחות ביקורת על בן זוגי. אתם שואלים כיצד?