שלום לכולם. כולי התרגשות הנה הבלוג הראשון שלי יוצא לדרך... אז מה זה יעוץ ביוגרפי או סדנאת ביוגפיה??? ואיך "אוכלים" את זה??? סדנת ביוגרפיה עוסקת במסע האדם על פני האדמה ,על מסע שלם מלידה ועד המוות וממוות ללידה. תמונת האדם רוחנית מתייחסת לישות האדם כשהוא ניצוץ רוחי שעטוף בשלושה גופים.(פיזי, אתרי-מנטלי ואסטראלי) מה זה הגופים האלה??עוד טיפת סבלנות.. .כל הגופים האלה מתחברים זה לזה עם לידת האדם ונפרדים עם מותו. שבמרכזם נמצא ה"אני" גרעין הרוחי. אז מה זה בעצם להיוולד? ומה זה בעצם למות? אני משאירה את השאלות האלה פתוחות . אשמח אם תכתבו לי מה זה אומר לכם. כמה מילים על המסע ממוות ללידה כדי שהתמונה הכללית תהיה יותר ברורה. בואו נדמיין לנו אדריכל שעובד על תוכניות הבית. לוקח לו המון זמן ,לתכננן ולשרטט,ולעצב וזה הכול עוד לפני שבכלל העבודה יוצאת לפועל. ככה גם "האני" הניצוץ שלנו בעולמות הרוח, עובד מאוד מאוד קשה. ברגע שהוא מחליט לשלוח את התוכניות : חשמל, אינסטלציה,בניה ועוד לאישור, אמא שלנו נכנסת להריון. כך מתבצע חיבור בין עולמות הרוח לבין עולם החומר, כלומר לגוף פיזי. מה זה בעצם גוף פיזי? הוא גוף שלנו, גוף שאנו קולטים בחמשת החושים שלנו: ראיה,שמעיה, טעם, ריח וצורה ,הוא גוף שמורכב ממינרלים. כל המינרלים שנמצאים באדם נמצאים גם בעולם. האדם הוא מיקרו קוסמוס של מקרו קוסמוס. והתינוק שלנו נולד. התינוק הוא ישות של רצון,כדי להיוולד הוא צריך מאוד לרצות להתגשם. הכוח שנותן לתינוק להיוולד היא אהבת התינוק לאם. התינוק שלנו נולד עם שלושת המעטפות כלומר עם שלושת הגופים. אך למעשה מלידה ועד גיל 7 ישנה בניה של גוף הפיזי בעיקר. זוכרים את האדריכל? האדריכל עכשיו בונה את היסודות של הבית ואת המעטפת החיצונית שלו. בהריון אמא והתינוק היו גוף אחד. ועכשיו התינוק מופרד פיזית מאמא וגוף הפיזי שלו יוצא לעצמאות . גוף אתרי ו אסטראלי עדיין לא נולדו, אך התינוק יהיה עדיין מחובר קוסמית במעטפת האתרית של אמא ושל העולם. תמונה הזאת תלווה אותנו עד גיל 7 מה זה אומר עטוף אתרית? גוף אתרי הוא גוף החיים ,גוף הזרימה ,הרמוניה ,תודעה קוסמית.גוף הכיף,חיוניות ,שמחה הטבעית של החיים, הוא גוף הכי קרוב לפיזי. זאת מעטפת שנותנת לילד את השמחה הטבעית ,את חווית גן עדן.אמא עוטפת את הילד בגוף אתרי שלה. גוף אתרי שלה צריך להתחלק ולהתרחב גם בשביל הילד. תמונה שישות אחד ניזונה מישות אחרת היא תמונה לא פשוטה. האם צריכה לסגת לאחור לפנות מקום לישות אחרת ,הקרבה מאוד גדולה מצד האם. יש לחץ מאוד גדול על הכוחות האתריים, גם לא ציפו להתפתחות האישה בימינו שהיא יוצאת לעבודה מחוץ לבית ולא רק מגדלת את הילדים. התקופה יוצרת מתח מאוד גדול. המקום שאמא צריכה להצטמצם ולסגת לאחור מהמבט רוחי זהו קשר של הקרבה. והדרמה של הלידה שברגע שנולדים שוכחים את הכול, את כל ההחלטות שעשינו והחלטנו בעולמות הרוח, את כל הידע . וכמו בסיפור המוכר: שברגע שהילד נולד נוגע מלאך מתחת לאף וילד שוכח הכול. אך יש גשר אחד בין עולם הארצי והעולם הרוח. שם של תינוק . זה הדבר מאוד חשוב ,אומרים שבזמן ההיריון מלאכים לוחשים לאמא את השם. שם נכון הוא שם שעוזר לתהליך ההתגשמות. כל החיים שלי אני אשמה את השם שלי ושם זה אני. כל אחד מאיתנו בא לעולם אחר לגמרי כמספר אנשים –מספר עולמות.אפילו שני אחים שנולדו לאותם הורים באים לעולם שונה. בחקירה הביוגרפית אני שואלת שאלות כמו: האם הורים עברו לבית אחר? באיזה גילאים היו ההורים? האם סביבה השתנת ? אולי חדר חדש? שאלות כמו רצו אותי או לא? חיקו לי? התרגשו? מאוד חשוב לאיזה עולם אני באתי? לאיזה אווירה? כל התשובות לשאלות האלה נותנים רמזים ,בונים תמונה. בשבע שנים הראשונות לחייו של הילד הרצון הוא איכות הנפש הדומיננטית ביותר..גם ההתפתחות הפיזית היא מואצת ביותר. הוא מכפיל את משקלו בחצי ששנה הראשונה,משלש אותו עד גיל 3 ואז מכפיל את זה ב 6-7 שנים הבאות. הקצב הגידול נעשה מועט יותר במשך השנים. זה לא יקרה שוב. אותם כוחות החיים הם גם כוחות צמיחה. בגיל 3 הכוחות האתריים נחלשים, הם כבר לא באותו מידה כמו קודם. "האני" הניצוץ מעולמות הרוח שולח קרן בפעם הראשונה הפוגעת בחיבור בין האתרי של הילד לבין האתרי של אמא. יש קרע קטן, סדק, כמו שכבר כתבתי - אמא עוטפת את הילד באתרי שלה עד גיל 7. אז בגיל 3 נוצר סדק ובסדק הזה נכנס אלמנט של תודעה, חדירה ראשונה של "האני" אותו ניצוץ רוחי , וזה נותן לנו אלמנט של זיכרון. אם תנסו להיזכר ברגעים הראשונים שאתם זוכרים- הם יהיו סביב גיל הזה.עד עכשיו ילד קרא לעצמו בשם, - "דוד עכשיו הולך"," משה עשה פיפי,"יפה רוצה לשתות" וכ"ו, מעכשיו בפעם ראשונה ילד אומר אני. הילד הוא איבר חוש ענק, הוא חי קולט את העולם דרך החושים, הוא שומע ולומד דרך השמיעה, מוזיקה, קולות. רואה דברים: דרך צבעים ולומד דרכם, מה שהילד קולט דרך החיקוי, הוא מחכה את ההתנהגות של הוריו בעיקר. הוא חי ולומד את העולם, החושים שלו פתוחים לגמרי.הלמידה היא חווייתית בעזרת החושים. הסביבה מטביעה את עצמה כל כך חזק בגיל הזה לכן הסביבה הפיזית כל כך חשובה בגיל הזה. האם הילד גדל בטבע? כפרים, יערות או בעיר? . הכוחות האתריים של העולם הם הסביבה הירוקה ,צמחיה, אדמה חומה, מעיינות. הטבע בבסיס שלו. בעיר יש פחות כוחות אתריים. (פחות ירוק,יותר מבנים אפורים) העולם שלנו הוא הרחם האתרי של הילד כשהוא נולד ועוזב את גוף הפיזי של אמא. סביבה עשירה בטבע ,ירוקה וצבעונית , מחזקת ,תומכת ומזינה את הגוף הפיזי והאתרי של אמא והילד. "האדם הוא תבנית נוף מולדתו" –משפט שמאוד מאפיין את השביעון הזה. הרצון מוביל את הילד. ילד צריך לרצות להתגשם. הדרמה היא איך לקחת את החומרים מהעולם שלנו ולהפוך אותם לשלי. וזה דורש המון רצון ונחישות להתגשם. לא מספיק שהחלטתי את זה בעולם הרוח,אני צריך לבצע את זה כאן בעולם החומר. רוצים לדעת עוד??? בפעם אחרת... # כל הזכויות שמורות לאוולין מרקוביץ'