העצבות האם היא נצחית?
 כיצד צריך לנהוג, כאשר מגיעים למשבר בחיים ושנראה שאיבדנו תקווה?
 אף אחד לא באמת חווה בשלמות שהוא איבד כל תקווה.
 האם אנחנו מרגישות רע, רק בגלל שיש לנו תקווה? ההפך!!!
 התקווה, גורמת לכך שנרצה לשנות את המציאות.
 ובלי שום תקווה, לא נרצה לשנות את המציאות.
 ממילא כבר קרה משבר.
ובכל מקרה, בתכונות המולדות שלנו ישנה הישרדות.
 מחשבה שעוד יש לנו תקווה. 
וגם אם הוא לא נודה בכך, הרי שבתת המודע של האדם זה קיים!

הסיבה שאנחנו תמיד נחשוב שיש תקווה, היא משום, שבאמת, תמיד יש תקווה.
 ולמה? 
כי הסבל, הוא לא מחוייב אלא רק אפשרי.
 האדם שרע לו, נדמה לו לפעמים, כאילו מחוייב המציאות שיהיה לו רע. 
והוא לא מבין, שזה שרע לו, זאת רק אפשרות בלבד. 
אבל בהחלט אפשרי גם, שלא יהיה לאדם רע. אלא שהאדם יחווה שלמות כלפי כל המציאות גם באובדן. 
שאנחנו אוחזים בו ונצמדים אליו.
 לא חייבים להיצמד אליו.
 זה גורם לנו להגיע למצב של ייאוש ושל איבוד תקווה. 
הדבר הזה גורם לכך, שנחווה עצב ומבוי סתום, בלי שום תקווה.
אנחנו יודעות את האמת.
 שהיא לא חייבת לחשוב בצורה כלשהי שמגבילה אותנו, כמה פעמים חשבתן אחרת?
ניתן לעשות שינוי חשיבתי, 
לשנות את צורת המחשבה שלנו, ולהשתחרר מבית הכלא שבו אנחנו נמצאות.

והדבר העמוק הוא שאנחנו רגילות לחשוב בצורה מסוימת כל חיינו
. ויש לנו קיבעון מחשבתי והרגלי חשיבה ששם נצמדנו אליהם, והתרגלנו לא להטיל בהם ספק.

והדרך להפוך כישלון להצלחה ולצאת ממשבר וליצור שינוי בחיים שלנו, היא על ידי שינוי חשיבה!!!
 ושינוי חשיבה פירושו,  שתקחנה את המחשבה את הצורה שבה אצן חושבות, על עצמכן ועל העולם שסביבכן

והדבר הראשון שצריך לעשות כאשר רוצים לעשות שינוי , הוא לזהות את הרגלי החשיבה הקיימים כרגע.
שלב ראשון, להתבונן אל תוכו, ולנסות לגלות, מהם הרגלי החשיבה שלכן
כיצד אתן רגילות לחשוב בצורה העמוקה ביותר, לאורך כל חייכן. 
מתי שיניתן לפעמים את צורת החשיבה שלכן? אבל אעפ"כ, מה לא השתנה?
 במה אתן כ"כ מאמינות?
עד כדי כך, שנראה לכן שזה מחוייב המציאות?
מהו ההרגל המחשבתי שלכן?
 האם אתן מזהות אותו?
 האם יכולות לשנות אותו?
תנו לעצמכן הזדמנות לעשות שינוי מהותי בחיים שלכן..
דרך אגב גם בצורת התזונה שלכן
שמשפיעה מאוד על ההרגשה שלכן

 בסופו של דבר, מי שקובע כיצד תרגישו
והאם תרגישו טוב או עצוב

זה אתן והפעולות שתעשו למענכן🌹
אז מה אתן עומדות לשנות?

לעוד טיפים כלים ומחשבות,
המשיכו לעקוב ולשתף