להיות הורה לילד המתמודד עם הפרעת קשב

לגדל ילד היא משימה לא פשוטה בכלל, דורשנית מאוד ונמשכת לכל החיים. טוב, מעולם לא הבטיחו לנו גן של שושנים..... אבל המשימה נעשית מורכבת כאשר יש לך ילד בעל צרכים מיוחדים והדרישות ממך כהורה גדלות עוד יותר. המשימה הופכת למתישה כאשר לילד יש קושי מסוים כמו "רק" ליקויי למידה או "רק" קשיי קשב וריכוז ואתה מוצא את עצמך מתלבט יומיומית עם הרבה שאלות ובעיות.
מצאתי כי שאלות החוזרות על עצמן גם בעבודתי עם הורים ונוער, וגם כאמא מתמודדת בעצמה, הן שאלות הסובבות סביב הדאגה המאוד גדולה לעתיד של ילדי והאם אני עושה היום כל מה שאני יכולה למענו או בקיצור "מה יצא ממנו בסוף...".
לדעתי, תפקידנו כהורים הוא לגדל ילדים שיהיו מסוגלים להתמודד בבגרותם עם כל מה שהחיים מזמנים להם, לטוב ולרע, עם הצלחות ועם כשלונות. התפקיד המרכזי שלנו הוא כמו שריק לבוי (מומחה אמריקאי להפ"ק ול"ל) אומר "לדאוג שהם ילכו לישון בערב עם יותר אסימוני בטחון עצמי מהכמות שהם קמו איתה בבוקר". מטרתנו היא להעניק לילדינו דימוי עצמי גבוה ותחושת מסוגלות עצמית גבוהה כדי להתמודד רגשית ונפשית עם אתגרים ויש להם הרבה. אבל לא פחות חשוב אנו גם צריכים להעניק כלים ומיומנויות לפעול ולבצע את המטלות הנדרשות מהם ביום-יום כמו ללכת לביה"ס, לעשות שיעורים, לעזור בבית, ולהנות עם חברים.
מניסיוני כאם וכאשת מקצוע, למדתי עם הזמן כמה כללים ורעיונות שעוזרים להתמודד עם הקשיים הניצבים בפני הורה המתמודד עם גידולו של ילד עם ADHD ו/או לקויות למידה, וכל זאת מתוך הבנה שאנחנו עושים את המיטב שלנו, במסגרת האפשרויות שלנו ואין דבר כזה הורה מושלם:
הורה שטוב לו: הורה טוב הוא הורה שטוב לו... ולכן, מצאו זמן לעצמכם, עסקו בתחביב, צאו ללימודים, בלו עם בן/בת הזוג ועשו כל מה שצריך כדי למלא את המצברים לטפל בילדיכם.
אל תסתירו את הקשיים של ילדכם: הסתרת הקשיים או התעלמות מהם מבזבזת יותר אנרגיה מאשר להתמודד איתם ולהתמודד עם הסביבה הקרובה והרחוקה.
סביבה תומכת: דאגו לסביבה תומכת היודעת ומבינה מה קורה לילד שלכם ומסוגלת להתמודד איתו מתוך הבנה. לדוגמה: משפחה, חברים קרובים, שכנים, המחנכת וכדומה.
מידע הוא כוח: למדו וחקרו על הקשיים של ילדכם, למשל, הבינו מה כתוב באבחון כדי שתוכלו לדעת למה ילדכם זקוק. השיגו מידע ממקורות מוסמכים לגבי הנושאים המטרידים אתכם כהורים: ספרים, מאמרים, פורומים ואתרי מומחים באינטרנט.
ייעוץ מקצועי נגיש: אתם לא יכולים לדעת הכל, לכן, דאגו שיהיה לכם את מי לשאול ועם מי להתייעץ כמו: רופא, יועצת או מורה מביה"ס או מאמן אישי המתמחה בתחום.
סדר יום קבוע: שגרה קבועה וחזרתיות מקלה מאוד על ילדים עם הפרעת קשב כך שהם יודעים מה לצפות ומה מצופה מהם. דאגו לסדר יום קבוע וחוזר על עצמו עם שעות קבועות לקימה והתארגנות בוקר, לחוגים, למפגשי חברים, לארוחות ולשעות צפיה בטלויזיה והקפידו על כך - זה "שומר" על הילדים. יש ילדים שהכנה מראש מאוד עוזרת להוריד מוצפות ומתח לכן כדאי להודיע לילד מראש על כל שינוי וחריגה מהשגרה, הסבירו מה ההתנהגות המצופה ממנו, מה הכללים, מתי חוזרים וכדומה.
תזכורות ותיזמונים: יש ילדים שעוזר להם לוח פעילות יומית או שבועית כדי להתארגן. אבל, הם עדיין זקוקים לנו ההורים כמתזכרים. אל תכעסו. דאגו לשעון גדול בכל חדר, ערכו עם הילדים רשימות, השתמשו בדלת המקרר או דלת הכניסה לצורך תליית תזכורות אבל גם תזכירו להם מה צריך לעשות עוד פעם ועוד פעם. הם לא שוכחים בכוונה.
הוראות ספציפיות קצרות ופשוטות: תנו הוראות ספציפיות וקצרות ככל האפשר. אל תגידו: "סדר את החדר" או "מישהו צריך לזרוק את הזבל" אימרו: "אסוף את כל הבגדים" או "עכשיו לך לזרוק את הזבל".
כללים וגבולות: ילדים עם הפרעת קשב זקוקים לגבולות ברורים ומשמעותיים. קבעו כללים וחוקים קצרים ומובנים שחשובים לכם, חזרו עליהם שוב ושוב והכי חשוב היו עקביים עם החוקים שקבעתם. אל תוותרו.
חיזרו שוב ושוב ושוב : ..וליתר ביטחון - שוב חיזרו על מה שאמרתם! זה לא שהם מתעלמים מכם, הם פשוט מרוכזים במשהו אחר וקשה להם להפנות את הקשב גם אליכם.
מעקב תרופתי: אם הילד מטופל בתרופות - דאגו למעקב רפואי קבוע ולהתאמת המינון אצל הרופא המטפל בהפרעת הקשב.
היו זמינים לילדיכם: אין מה לעשות, הם זקוקים לנו יותר מילדים אחרים. היו זמינים להם בכל שעה, אתם המתווכים שלהם לעולם, אם אתם עסוקים, דאגו ל"ממלא מקום".
להיות הורה לילד מיוחד זה מאתגר. זה לפעמים מייאש, מתסכל, מכעיס וגורם לרגשי אשם גדולים, אבל יחד עם כל זה, צריך לזכור שאנחנו המשענת של הילד שלנו, אנחנו המגן והסנגור שלו, ולכן צריך להיות שם תמיד עבורו - לא משנה מה קורה וכמה אנחנו כועסים ומתוסכלים צריך להמשיך ולהאמין בו והכי חשוב לשמור על אופטימיות ותקווה. העתיד יהיה טוב יותר!

אימון אישי המיועד לאנשים מיוחדים המתמודדים עם הפרעת קשב. אימון למשפחות מיוחדות המתמודדות עם ילד בעל צרכים מיוחדים בבית. לאימון המיוחד והמתמחה בהפרעת קשב הגעתי מהמקום האישי ומההתמודדות היומית שלי
