איישטיין מצא שלחוקיות של ניוטון יש יוצא מן הכלל. תורת היחסות של איישטייין מתארת שכאשר המהירות גדולה מאוד הכול הופך להיות יחסי והכללים של ניוטון כבר לא נכונים. אך גם נילס בוהר, אבי הפיסיקה הקוונטית, העלה סוגיה שאיינשטיין לא הרגיש נוח איתה. הפיסיקה הקוונטית מצביעה שבקנה מידה קטן מאוד גם הכללים של ניוטון וגם הכללים של איישטיין לא מדייקים. מסקנה שגם לתורת היחסות יש יוצא מן הכלל. האם לכל כלל יש יוצא מן הכלל? זו כבר שאלה פילוסופית.

אם לכל כלל יש יוצא מן הכלל, אז כלל זה פועל גם על עצמו. כלומר, לכלל "לכל כלל יש יוצא מן הכלל" יש גם יוצא מן הכלל. היוצא מן הכלל של "לכל כלל יש יוצא מן הכלל", הוא: קיים כלל שאין עברו יוצא מן הכלל. המשמעות שיש כלל כלשהו המכיל הכול ואין לו יוצא מן הכלל. אם קיים כלל כזה, אין לו גבולות כיוןן שאין מחוץ לו. הוא מכיל בתוכו את הכול כולל את כול הכללים גם יחד, גם את אלו שעוד לא גילנו. אין לכלל זה הגדרה, משמעות פיזית, תמונה או פסל. כלל זה הוא אינסופי ומתקיים בכל הזמנים.

על מנת להבין שקיים כלל שאין עבורו יוצא מן הכלל, עלינו להיות מחוץ לו. כפי שדג לא יכול לחקור את המים כאשר הוא בתוכם. אך מכוון שלכלל זה אין יוצא מן הכלל ואין מחוצה לו או מעבר לו, אזי לעולם לא נוכל לחקור אותו מבחוץ. הדרך להרגיש שהוא קיים הוא להתבונן פנימה.