האם אני דוחה את הזוגיות

 מדוע כל כך הרבה אנשים נמצאים לבד, ללא זוגית ? השאלה פונה לאלו אשר השיגו כבר קריירה, מצבם הכלכלי יציב, נראים טוב על פי רוב ובכל זאת הם לבד, לא מקיימים מערכות יחסים ארוכות ולבם נחמץ כאשר עוד חבר נושר לטובת חתונה.

הם שואלים את עצמם ללא הרף שאלות נוקבות, למה זה לא קורה גם לי, מה לא בסדר אצלי? מתי זה כן יקרה ?

לדעתי ישנה יותר מתשובה אחת, יותר מכיוון אחד שיש לחקור כדי להבין מה יקדם את הרווקים והרווקות אל עבר זוגיות מצלחת. אני אביא שתי שאלות שלדעתי, התשובות עליהן יכולות להצביע על כיוון אשר יניב תוצאות.

ראשית יש לשאול מה אני יודעת על זוגיות, מה למדתי במהלך חיי, מבית הורי, החברים, הסביבה בכלל. כאשר אני עונה על שאלה זו נפרשת לפני תמונה מעט משונה. מצד אחד צצות התמונות הטובות פחות, ומצד שני אני מוצאת את התמונה המיטבית, החלום הפרטי שלי איך נראית זוגיות. שתי התמונות בדרך כלל רחוקות האחת מן השנייה כמו מזרח ומערב לא לשכוח שהמזרח והמערב רחוקים רק בקצה ואילו באמצע הם כן נפגשים. זאת אומרת שבנקודה זו אני מחזיק בלפחות שתי דעות סותרות. התמונה הפחות טובה היא זו שאני צריך לשים לב אליה כי היא כמו מפת דרכים עבורי ולפיה אני באמת מתנהלת.

היא משמשת פעמון אזהרה כל פעם שאני פוגשת זוגיות פוטנציאלית ואפילו גורמת לי לברוח אם אני מזהה סממן ולו הקטן ביותר המזכיר לי את התמונה הברורה של איך אני לא רוצה שתיראה הזוגיות שלי. בוא נבחן זאת לפי דוגמא: אם אבא שלי היה קמצן ואימא שלי כל חייה אמרה לי: תיזהרי מקמצנים ואכן אני נזהרת, כאשר אני מגיעה לדייט ראשון אני עשויה לצפות שהבחור יציע לשלם ואפילו יתעקש. הוא מצידו, יתכן שקיבל "הנחיות" מחברים לא להעיז לשלם על הבחורה בדייט ראשון מפני שיתכן והיא פמיניסטית, המאמינה בעצמאות כלכלי שוויונית ועלולה להיעלב. במציאות הוא לא מציע לשלם אלא נותן לי את האופציה  לשלם או להתחלק. במקרה זה אני לא מוכנה בשום אופן לראות אותו יותר בחיי מפני שאני זוכרת מה אימא שלי אמרה ואני לא רוצה "ליפול" כמוה וכי אני כבר החלטתי שהוא קמצן. יתכן אפילו שהבחור מצא חן בעיניי מכל יתר הבחינות אבל פעמון האזהרה אשר בראשי עושה את מלאכתו ואני מתבלבלת, קמצן מצד אחד וחמוד מצד שני, תמיד יישאר הקמצן ואני אתרחק שוב מהזדמנות.

הדוגמא גם אם היא קיצונית היא אמיתית ומראה לנו כמה אנחנו לא מבינים מה באמת מניע אותנו, באמת. כך שבירור מעמיק לגבי התפיסות שיש לי לגבי הזוגיות יכול לתת לי תמונה ברורה הרבה יותר לגבי מה מפריע לי ומה מעקב אותי מלמצוא את מושא אהבתי.

שאלה נוספת שאני מציעה כאן היא השאלה מה אני מוכנה לעשות בשביל זוגיות? התשובה המיידית היא והלא מעמיקה היא  "הכל" ! בחינת הנושא יביא תשובות משונות ושונות ממה שחשבנו. לדוגמא עד כמה אני רואה אפשרי שבדירה המטופחת שאני חיה בה לבדי עם החתול, יגור בחור מסוקס, חמוד להפליא אבל עם הרגלים של איש המערות, לא מרים את מושב האסלה, מפזר את בגדיו בכל הדירה, משאיר שערות בכיור, מסתובב כל היום בתחתונים קרועים ושונא חתולים ....

עד כמה תמונה כזאת אפשרית עבורי ? אם התשובה היא לא, אזי גם כאן ישנה תפיסה שמקבילה אותנו, התפיסה שלנו לגבי איך הוא צריך להיות, להתנהג, בן זוגי. לא באמת אני מוכנה לפנות מקום בעולמי לעוד אדם. הלבד אשר ארגנתי לעצמי נעים לי ונוח לי, מוכר לי ואני לא באמת הגעתי לשלב שבו אני מוכנה להמיר אותו בבן זוג.

שתי נקודות אלו וישנם עוד רבות נוספות -  האחת, תמונה שישי לי בראש לגבי הזוגיות והשנייה המוכנות שלי לעשות וויתורים ולפנות מקום לעוד אדם בחיי, הן מנהלות את החיפוש אחרי הזוגיות הנכספת מבלי ששמנו לב לכך. הבירור שלהן ואחריו השינוי נמצאים בתוכנו פנימה והוא דורש מוכנות ואומץ. הדרך להבין מה יביא לי את האהבה הגדולה צריכה לעבור דרך התפיסות שכבר יש לי ואשר גיבשתי אותם לאורך כל החיים. העבודה בתוכנו פנימה היא שמביאה את ההתפתחות ואת השינוי.

שושה נאור

052-3611859

מטפלת ומאמנת בנשים גדולות לצאת מהחיים הקטנים