
תודה רבה קרן יקרה שהיית, זה מרגש לשמוע. דווקא הפערים שתיארתי ביפן, בין שקט לתפקוד, בין פרטיות לקשר, בין ריחוק לאכפתיות – הם לב ליבה של עבודת העיצוב שלי. כמעצבת, אני מתבוננת בהתנהגות אנושית, בתרבות ובערכים, ומתרגמת אותם למרחבים, לחומרים, לצבעים ולאור. עיצוב בעיניי הוא לא רק אסתטיקה, אלא כלי ליצירת חוויה אנושית: איך מרחב מאפשר תקשורת, מתי הוא שומר על פרטיות, ואיך הוא מייצר תחושת כבוד לאדם, לטבע ולסביבה. יפן חידדה עבורי עד כמה עיצוב הוא שפה תרבותית עמוקה, וכמה האחריות שלנו כמעצבים גדולה.



