גישור

המטרה לכתיבת המידע בנושא הגישור הוא שיהיה נגישות לכמה שיותר בעלי דין קהילה אזרחית אנשי עסקים וכו' הנמצאים בצומת דרכים ובפניהם ערפל כבד הלוקח זמן, הרבה מאוד זמן על מנת לפזרה ולהבין את המציאות. כלי עצום שהולך וקונה לו מקום מכובד הן בקהילה האזרחית בכלל בסכסוכים כולל זוגות שהגיעו להחלטה להתגרש "לבלום" את התגלגלות התיק לבית משפט ועל מנת לחסוך בעלויות הגורמים לפגיעה אנושה בכלכלת בעלי הדין בילדים ובעיקר בהתדיינות שנמשך לאורך שנים ובקהילה העסקית בפרט.

כיצד מקרה יגיע לגישור:

אם שני גורמים מעוניינים ליישב סכסוך והם אינם רוצים להגיע לבימ"ש.

במקרה בו מתנהל תיק בביהמ"ש והצדדים מסכימים להצעה של השופט להעביר את העניין להליך גישור. רק במקרה כזה יחולו התקנות!

המגשר ינהג בהגינות, בתום לב וללא משוא פנים. (תקנות גישור) סוד הצלחת ההליך ע"פ DAVIS: כיבוד הזולת.

הגישור הוא כלי אלטרנטיבי למציאת פתרון יצירתי המקובל על בעלי הדין ועל כל הנוגעים בדבר קונפליקט, תהליך הגישור מקדם במיוחד יצירת פתרון של WIN- WIN לטובת כל המשתתפים.

גישור הוא שיטה לפתרון סכסוכים שבו "מתווך" הקרוי מגשר מסייע למשתתפי הגישור המסוכסכים, להיכנס למשא ומתן מרצון על מנת להגיע לפתרון המחלוקת בניהם וכאמור לחסוך בזמן ובעלויות. למעשה הגישור שונה מתהליכי פתרון סכסוכים אחרים היא העובדה, שהמגשר אינו נדרש כלל להחליט מי צודק או מי מנצח במחלוקת מצד אחד, ואף אינו מציע או כופה את הפתרון.

חשוב לציין שהמגשר הוא ניטראלי ולא שיפוטי, מספק כלים לניהול של תהליך המשא ומתן ומקדם אותו. למרות שלמגשר אין כוח להחליט ואף להכריע בסכסוך, הרי שהאלטרנטיבה הגישורית היא תהליך יישוב סכסוכים חזקה ומוצלחת.

עקרונות הגישור מבוססים על העניינים הבאים:

זהו תהליך וולונטרי – חשוב להדגיש לתהליך נכנסים מרצון וחשוב עוד יותר יוצאים ממנו מרצון בלי הגבלה כלשהי. משתתף/בעל דין יכול החליט בכל רגע שאין הוא מעוניין להמשיך בתהליך, ואם החליט לעזוב את תהליך הגישור אין לכך כל השפעה על הליכים אחרים קיימים או עתידיים.

כל הנעשה, כל עניין וכל דבר שנחשף ומועלים בגישור הוא חסוי ולא ישמש בכל הליך אחר קיים או עתידי בפרט בבית משפט.

צד שלישי לא יהיה מעורב ולא יכריע, אלא הפתרון לסכסוך מקורו במשתתפים עצמם.

חשוב מאוד לשים דגש על ההקשבה של כל משתתף לרעהו היא ביסוד התהליך.

תהליך הגישור חותר לגלות את האינטרסים האמיתיים של כל משתתף הם חיוניים לקיום תהליך הגישור, ועל בסיסם יעמוד הפתרון והשאיפה להביא קץ לסכסוך ולקונפליקט.

תהליך הגישור מוריד את המתח ואת רמת היריבות, הפתרון של סכסוך מקורו במשתתפים עצמם, ותכליתו ל"הגדיל את העוגה" ולהביא את המשתתפים בסוף התהליך למצב טוב יותר מזה שהם היו בו טרם הכניסה לתהליך גישור.

תהליך הגישור מאפשר לכל משתתף לפתח את העובדות החשובות בעבורו, דגש על העלאת היסטוריה וכן הרגשות של המשתתפים. כל אלה יוצרים אפשרות ליצירת פתרון שיתופי ואינטגרטיבי.

תהליך גישור – בו המשא ומתן מנוהל כך שצופה פני עתיד, כמובן מצפים להמשך היחסים בין המשתתפים בעתיד, כמן כן אלמנט נוסף מכריע וחשוב.

המגשר אינו ניכנס לתפקיד של מייעץ או מכריע ואין לו תפקיד מעיין שיפוטי, אלא הוא בעצם מאפשר את קיום התהליך של הגישור וינסה להסיר מכשולים על מנת להביא את הצדדים להסכמה על יישוב סכסוך. על המגשר לעשות מאמץ מהותי שתהיה הבנה נאותה באשר להסכם, אולם האחריות הסופית מוטלת על הצדדים.

להלן זכויות חובות המגשר:

1. הגינות
2. תום לב
3. אובייקטיביות (ללא משוא פנים)
4. המגשר חייב להגיע להסכם בכתב עם הצדדים.
5. התשלום למגשר לא יהיה מותנה בתוצאות הגישור או בערך התיק (ז"א לא אחוזים!). ביהמ"ש רשאי לקבוע פקדון ע"ח התשלום המגיע למגשר.
6. להעמיד את בעלי הדין על הצורך להתחשב בעניינו של קטין או פסול דין.
7. לא להשתמש במידע שמגיע לידיו במהלך הגישור לכל מטרה חוץ מהגישור. זאת, אלא אם כן הייתה לו אפשרות לקבל את אותו המידע בדרך אחרת במאמץ סביר.
8. לשמור על מידע שבעל דין אחד מוסר למגשר בסוד אם בעל הדין מבקש זאת – כל עוד הוא לא מוותר על זכות זו. למגשר אסור להעביר את המידע לבעל דין אחר כלשהו.
9. לא לתת חוות דעת "מומחה" בעניין מקצועי שעולה במהלך הגישור- אף אם זוהי אכן מומחיותו.
10. אסור למגשר להיות צד להסכם הגישור (לא יכולים להיות לו חובות או זכויות). אולם, הצדדים רשאים לקבוע שהוא ייתן חו"ד בנוגע לסכסוך או יתמנה לבורר בסכסוך.
11. המגשר חייב להסביר בתחילת הגישור את מהות תהליך הגישור, את פרטי ההסכם המצוי, את זכויותיהם וחובותיהם של הצדדים.
12. המגשר רשאי להיפגש עם בעלי הדין יחד או לחוד. אם הצד מסכים לכך אז הם יכולים להיפגש אפילו ללא עו"ד של אותו צד. כמו כן, המגשר רשאי להיפגש עם כל מי שקשור בסכסוך, כולל עו"ד של בעל דין.
13. מגשר רשאי להפסיק את הליך הגישור אם נתקיימו אחד מהתנאים הבאים:
    1. העניין אינו מתאים, לדעתו, לגישור.
    2. בעל/י הדין אינם נוהגים בתו"ל, הגינות או שאינם משתפים פעולה.
    3. בעל/י הדין אינם מגלים את המידע הדרוש לקיום הגישור.
    4. אין לדעתו סיכוי סביר שבעלי הדין יגיעו להסכם.
    5. ההסדר המתגבש הינו בלתי חוקי, בלתי מוסרי, נוגד את תקנת הציבור או בלתי הוגן בעליל.
    6. ההסדר המתגבש אינו מתחשב בעניינו של קטין או פסול דין הקשור בסכסוך.
    7. ההסדר עלול לגרום לנזק של ממש לצד שלישי.
    8. בעלי הדין אינם משלמים את שכר טרחתו או הוצאותיו בעין.

אם המגשר הפסיק את הליך הגישור עליו להודיע על כך לביהמ"ש. אולם, אסור לו למסור את נימוקיו להפסקת ההליך ולא יחווה את דעתו בכל עניין הנוגע להליך- אלא בהסכמת הצדדים.

1. המגשר יכול לכתוב את הסדר הגישור עבור הצדדים.
2. המגשר מקיים את הסדר הגישור בחתימתו.

להלן זכויות וחובות בעלי הדין (הצדדים):

1. על הצדדים להסכים להליך הגישור.
2. זכותם של הצדדים שכל מידע שנמסר ישמר בסודיות ולא ישתמשו בו כראיות במשפט אזרחי.
3. זכותם של הצדדים שהניסיון להגיע להסדר גישור לא ישפיע על תוצאות פס"ד אם הם לא יצליחו להגיע להסכם.
4. על הצדדים להסכים לזהות המגשר.
5. בעלי הדין הם הזכאים היחידים להחליט שהם מאריכים את תקופת עיכוב ההליכים בשל הגישור.
6. זכותם של הצדדים כולם להחליט שהם מוכנים למנות מגשר אף אם היה לו קשר קודם עם אחד הצדדים.
7. חובתם של הצדדים לנהוג במהלך הגישור בתו"ל ובהגינות.
8. זכותם של הצדדים להיוועץ בכל שלב בגישור עם כל מי שיחפצו- באופן עצמאי.
9. הצדדים יכולים להפסיק את הגישור בכל עת. זאת ע"י מסירת הודעה, בכתב, לכל שאר הצדדים ולמגשר.
10. על הצדדים להסכים מראש על אופן חלוקת התשלום למגשר ולמומחים. אם לא היה הסכם- הם יתחלקו חצי חצי.
11. הצדדים רשאים לכתוב את הסדר הגישור בעצמם. הסדר הגישור יערך בכתב ויחתם ע"י הצדדים.

לסיכום: כדי לפתור סכסוכים התהליך של גישור כבר בשימוש לאורך אלפי שנים. בחלקי עולם מסוימים הגישור נחשב זהה או דומה ל"פיוס". תהליך הגישור הוא וולונטרי והתנהלותה מחוץ לכותלי בית המשפט כאמור מאפשר להורדת מתחים לפתיחות ולהתקרבות בין המשתתפים, ועל פניו הדברים משמשים ועוזרים למשתתפיו לנהל משא ומתן ליישב את חילוקי הדעות ביניהם.

זקוקים לייעוץ משפטי בנושא? הנכם מוזמנים לפנות למשרדנו: 052-4859895