היום ה 104 - הצלופחים
- היום ה 104 לטיול הגדולהיום קיבלנו את הפן היותר רטובשל מזג האוויר הטרופי.כל שעות הבוקר ועד אחר הצהריים ירד גשם שוטף.כל תכנון שהיה לנו לצאת לטייל התבטל אל מול מזג האוויר.לקראת ערב פסק הגשם.יצאנו עם הילדים להסתובב לאורך הטיילתישבנו לאכול ארוחת ערב בפיצריה על החוף,ואז ראינו, התרחשות ליד הים.ניגשנו סקרנים לראות במה מדובר.ראינו הרבה מקומיים,כולם אוחזים ביד בסוג של מסננת רשת גדולה,פנסים חזקים מחוברים להם לכובע,מיכל פלסטיק תלוי להם על הצוואר עם קצת מים,עומדים עד המותניים בתוך הים.עם כל גל שעובר הם מכניסים את המסננת לתוך הים,מוציאים אותה ובוחנים מקרוב בעזרת הפנס.מידי פעם מישהו מושיט יד לרשת שלוומכניס משם משהו למיכל שתלוי על צווארו.בהינו בהם ארוכות ממש מהופנטים.כל הזמן שהיינו שם הגיעו עוד ועוד אנשים עם רשתותכך שמכמות של כשלושים איש שהיו כשהגענופתאום נהיו שם כ 300 איש.מרגע לרגע גדלה סקרנותנו,ניסינו להבין מה זה הדבר שכולם אוספים,בהתחלה חשבנו שזה אולי סרטנים קטנים.ניסינו להבין מהמקומיים,אבל אף אחד מהם לא דיבר אנגלית,ולא באמת הצלחנו להבין את הספרדית המהירה שלהם.המשכנו לשאול עוד ועוד אנשים,וכמו במשחק בילוש משעשע בנינו מפיסות המידע שקיבלנו,את התשובה - על מה אנחנו מסתכלים.הדייגים חיפשו צלופחים זעירים!מסתבר שזה סוג של מעדן קולינרי היכן שהוא בעולם.(אנחנו לא סגורים אם אמרו לנו שזה בצרפת או באנגולה)הדייגים מחפשים את הצלופחים האלו מידי לילה,במשך שישה חודשים בשנה, בלילות חשוכים בהם אין ירח.הם נכנסים למים בסביבות שמונה בערב,ונשארים שם עד עלות השחר!עבודה לא פשוטה בכלל, מאוד פיזית, מאוד מאומצת.השלל הזעיר של הדייגים, נמדד במשקל.שבעה צלופחים, שוקלים בערך גרם.כל גרם נמכר לסוחר דגים מקומיבמחיר של 200 פזו.בהמשך הסוחר מוכר את הבייבי צלופחים האלה הלאהוהם עוברים מספר ידיים עד שמיוצאים אל מחוץ לרפבוליקהוהופכים למעדן קולינרי יקר.ממה שלמדנו, הליקוט הלילי הזהנחשב כמקור פרנסה עם פוטנציאל השתכרות גבוה.מה שמסביר את הכמות הגדולה של הדייגים שהגיעו לחוף.גם כשעזבנו את החוף, עדיין ראינו לאורך הכבישים,עשרות רבות של דייגים נוספים,כולם מחזיקים גרסאות שונות של המסננת הגדולה,בדרכם לחוף הים להצטרף לחגיגת איסוף הצלופחים.אחד הרגעים העוצמתיים היה כשראינו בין הדייגים ילד,לשאלתנו בן כמה הוא, הוא ענה שהוא בן 12.לא התאפקנו מלמנף את הסיטואציהולהעניק לילדים שלנו פרופורציות לחיים -בסה"כ מרחק פיזי של 300 מטר היה בין מיקום אותו ילד על החוףלבין מיקום הדירה בה שוהים הילדים שלנומרחק שהוא שנות אור בין העולמות של אותו ילד וילדינו.זו הייתה הזדמנות משותפת מעולה להכיר תודה על הקיים בחיינו.החוויה הזו, גם היא לגמרי תאמה את הסלוגן שלנו לטיול -#להיפתח_לעולם_חדשיונית ורבר
צחי ורבר - ניהול נכסים בראש שקט
כמה מכם מכירים מישהו שמשכיר דירה, משרד או כל נכס אחר, שחשב שיהיה לו ערוץ הכנסה פסיבי מההשכרה – ובפועל קיבל כאב ראש אקטיבי? זו המציאות של הרבה מאוד בעלי נכסים. רובם משקיעים הרבה זמן, כסף ומחשבה ברכישת