הכל התחיל ב"מקרה". רציתי לחגוג את סיום חופשת הפסח עם חברה בבית קפה. התקשרתי וקבעתי עם חברה שמזמן לא נפגשנו. השיחה עסקה בעדכונים. לא נפגשנו אולי שנה. עדכנו אחת את השנייה בעיקר על דברים טובים שקרו ויש בחיינו. מפה לשם היא ספרה לי שסיימה קורס אימון וכולה נרגשת ושמחה לאמן . ערה להזדמנויות. שאלה אם אני רוצה להתאמן אצלה. עניתי "כן" . וככה זה התחיל. טוב שחופשת הפסח הסתיימה וחיפשתי חברה לחגוג איתה.

המסגרת: אחת לשבוע. כשעה וחצי . קבענו יום קבוע ושעה. 10 מפגשים.

 למעט הפגישה הראשונה בה חזרנו לבית הקפה רוב המפגשים נעשו בפינות קסומות בחיק הטבע. פינות קסומות שהיא מכירה פינות קסומות שאני מכירה.

במפגש הראשון היא בקשה ממני לצייר גלגל חיים. זה עיגול חתוך ל 8 פרוסות (כמו פיצה) בכל פרוסה אני כותבת תחום בחיי. לא זוכרת בדיוק בדיוק מה כתבתי . אבל זה משהו כמו : עבודה ופרנסה, ילדים, בריאות, בית, קשר עם הורי, זוגיות, ובטח היו עוד שניים. לגבי כל מימד תיארתי בפניה בקצרה למה בדיוק אני מתכוונת במילה הזו. למשל למה בדיוק אני מתכוונת כשאני אומרת "בית". ואז היא בקשה ממני לתת ציון של שביעות רצון שלי מהתחום בסקאלה של 1 עד 10. נתתי.

המסע התחיל.

 לא יודעת איך זה היה בצד שלה. אבל מהצד שלי לא הרגשתי שנושא המפגש מוגדר מראש. לרוב בשניות הראשונות של המפגש מיד צף הנושא שמטריד אותי והאימון השבועי התרכז בו.

 זה מצחיק אני כמעט לא זוכרת על מה דברנו. אני כן זוכרת שלל מקומות מפגש. אני זוכרת את השמחה שלי לקראת כל מפגש. ממש חיכיתי לזה. ידעתי שאחרי כל מפגש בעוד תחום יהיה "סדר חדש".

במפגש ליד "אוהל בועז" עסקנו בבריאות שלי. היה נדמה לי זה מוזנח. לא מטופל. מדאיג. יושב לי על הנשמה.

במפגש ב"תצפית רות" עסקנו בקשר שלי עם האמצעית.

במפגש בבית שערים עסקנו בחיי העבודה שלי. דווקא בעניין הזה הגדרנו שבוע קודם הנושא שעליו אתאמן.  יווווווווו כמה חששתי מהמפגש הזה.

במפגש על הנדנדה בחצר שלי דברנו על עניינים שקשורים לבכור.

במפגש על הגשר התלוי בנשר דברנו על אהבה ואיש. ירדו לי דמעות. דברנו ?? נדמה לי שתקתי . גם דיברתי.

לא זוכרת עוד מפגשים ספציפיים אבל אני זוכרת שטופלו נושאים נוספים: החברות בחיי, הקשר שלי עם אמא שלי, ההתמודדות שלי עם משק הבית.  בתום עשרת המפגשים נגמר האימון וחזרנו להיות "רק" חברות. אנחנו ממשיכות להיפגש הרבה בהקשרים שונים  ומדי פעם חוזרת בטבעי אווירת האימון. ותמיד תמיד יוצא מזה "סדר חדש". פעם אחרי ארוחת ערב ישבנו לסדר מגירות מטבח שלי. וליישם בהן שאין בחיי מקום למיותר ולכן אין במגירות המטבח שלי מקום לחפצים מיותרים. יוווווווו כמה צחקנו. בהיסטריה. הסתבר לי ש 90 אחוז מתכולת מגירות המטבח שלי מיותרת לי.

 90 אחוז ? 95 אחוז. רוקנתי את המגירות. ומשום מה זה  כל כך הצחיק אותנו. בטירוף.

היא בודאי חשפה אותי למגוון כלים אימוניים. קטונתי מלזהות או לתאר אותם.

מה שאני יכולה להעיד זה שכמעט כל תחום בחיי נראה עכשיו הרבה הרבה הרבה יותר טוב. איך שאני מתסכלת על העובדות, איך שאני מתנהלת בתוך האירועים, איך שאני מגיבה ובתוצאות שזה מביא.

לו התבקשתי לסמן את  התחומים העיקריים בהם אני מזהה שינוי שלדעתי הוא תוצאה ישירה של האימון: 

 הבית : הבית שלי מכיל עכשיו בעיקר דברים שאני רוצה, אוהבת, מחוברת. אני מצליחה לשמור על סדר וניקיון. הבית מקבל שוב ושוב מחמאות מאורחים ובעיקר מהילדים. הנושא הזה העיק עלי הרבה שנים ועכשיו זה בפירוש מקור לשמחה ונחת.  מי שיודע/ת מה זה לגור בבית שאתה לא ממש מרוצה יכול/ה להבין את עומק המועקה. ואז לגור באותו בית כשאתה ממש מרוצה ממנו ואוהב אותו. חווית חיים. זה בא לידי ביטוי בכל פינה ופינה בבית. השינוי הלכאורה "פיזי ארגוני" הזה בבית בעצם משקף שינוי עצום ביחס שלי לסובב אותי, לפעולות שאני עושה בסובב, למשמעות שאני נותנת לכל פריט ופעולה. זה בא לידי ביטוי חיצוני בבית אבל השינוי הוא פנימי.  

 עבודה ופרנסה: שחררתי הרבה מאוד התלבטויות. עשיתי לי סדר מצוין בראש. ובלב.  וזה "מתקתק" מצוין. אני עובדת עכשיו מעל 2 משרות אקדמאיות וזה כמעט לא ניכר עלי. זה לא מתבטא בעומס. עייפות. תסכול. שחיקה. ממש לא. צמצמתי בהרבה את תחום הייעוץ הסטטיסטי ואני שלמה עם זה לגמרי. אני מפתחת את "מקומי"  - המקום שלי למטרות שלך. "מקומי" הוא סטודיו להשכרה שמתאים לסדנאות, הרצאות קורסים ומפגשים חוויתיים.

יש לי קובץ במחשב, מאי 2010,  בו אני מתארת לה, בצורה ראשונית ביותר,  איך הייתי רוצה להקים מקום שכזה . במקום כל הייעוץ הסטטיסטי. קם. ואני לגמרי ב "מקומי".

עוד הרבה נגיעות שנגענו במהלך תהליך האימון "צפות" אצלי עכשיו. ובכולן... השתפרתי כמו גדולה. אני חושבת שבעקבות האימון אני שמחה יותר, מאוזנת יותר, רגועה יותר, יעילה יותר, משיגה יותר, אמיתית יותר, כנה יותר.

תנו לי עכשיו לצייר לכם "גלגל חיים" בכל , אבל כל התחומים הציון עלה משמעותית.  ולגבי כמה תחומים אצטרך לגלוש מעבר לסקאלה של 1 עד 10. אבקש באופן מיוחד לאשר לי לכתוב לפחות 15.

אני ממליצה , באמת , מכל הלב. להתאמן אצל רותי טרגנו. פרטים אצלה.