זו שעולה או זו שיורדת
זו שעולה או זו שיורדת
(פורסם בקפה דה מרקר דצמבר, 2008)
לבית שלי שתי קומות. קומה עליונה (מכונה "למעלה") היא קומת מגורים וקומה מתחתיה (מכונה "למטה") היא המשרד. בין הקומות אין קשר מתוך הבית. המעבר בין הקומות הוא באמצעות מדרגות חיצוניות.
כשאני למעלה אני רותי - אמא . אני מסורה , מחוייבת, קשובה, לפעמיים מנקה ולעיתים מבשלת.
כשאני במשרד בשעות הבוקר אני רותי- דוקטור. אשת מקצוע ממוקדת, יעילה, מאורגנת וסמכותית.
כשאני במשרד בשעות הערב, במחשב, אני רותי- רותי. אשה שהיית אשת איש ולא עוד. ונהנית מאוד מהגברים הנפלאים ברשת. מפלרטטת, מתפנקת, לוחשת, מצחקקת, נועזת.
המעברים מרותי לרותי לרותי מתרחשים במדרגות שבין הלמעלה ללמטה. תוך כדי העליה או הירידה במדרגות אני מרגישה בגופי את השינוי. אני מאמינה שגם המדרגות מרגישות ויודעות.
כשאני עולה במדרגות מהמשרד ללמעלה עולה על פני חיוך רחב, מפוייס. הזרועות חמימות מוכנות לחיבוק. הכתפיים רוכנות מעט קדימה לגונן, הגוף שילד והניק מוכיר תודה.מגע כפות הרגליים הנפגש עם המדרגות מרגיש יציבות רחבה. הם יודעים שמעבר לרכות אני פה עבורם. כמו סלע איתן. בקצה המדרגות רותי- אמא נכנסת הביתה לפגוש בחיוך אותם ואת הכלים בכיור.
כשאני יורדת בשעות הבוקר מהבית למשרד הקומה זקופה. הסנטר מורם. מבט העיינים ממוקד. המחשבות מאורגנות. קצב הירידה מהיר ואחיד. אין תנועות מיותרות. מפגש כפות הרגליים עם המדרגות קצר, קולע, משמיע רעש קל של נעל קשיחה משהו. בקצה המדרגות נכנסת דוקטור רותי למשרד להריץ רגרסיות וקורלציות .
כשאני יורדת ללמטה בשעות הערב אני יורדת במדרגות באיטיות בתנועות חתוליות. משהה את הרגעים המענגים. עוד מעט ואתלחשש איתו או איתו. מעבירה לשון על השפתיים. יש אודם ? אולי נפתח מצלמות. יד בודקת/מלטפת את השיער. התלתלים במקום ? המבט בעיניים נרגש . מצפה להפתעות . טובות. הירידה ממש איטית. שיחכה . הוא או הוא. זה נעים שמחכים לך. כפות הרגלים על המדרגות לעיתים יחפות. זה מרגיש יותר צעיר. מגע כף הרגל החשופה במדרגות. בקצה המדרגות השינוי הושלם. נכנסת למשרד רותי שיודעת. הולך להיות כייף. ובאמת כייף. החזרה, במעלה המדרגות , לעיתים בשעות הלילה הקטנות או הבוקר מתנדנדת משהו. זה לא אני זה היין. אבל אני לא דואגת המדרגות חובקות אותי ואיכשהו הטיפוס המתנדנד תמיד נגמר בשלום.
מרוב עליות וירידות לפעמים מתבלבל לי. רותי-אמא עולה למעלה ומפלרטטת עם הסירים. דוקטור רותי יורדת למשרד ונועזת כאילו אין מחר. רותי רותי תופסת עמדה אימהית מול צעיר מתוק שמנסה להסביר לה אחרי חצות ש....הגיל לא אומר כלום. ולהפך.
כאשר אני לא צריכה לא לעלות ולא לרדת. אני תמיד יכולה לשבת על המדרגות , לצפות על הפסל של אלכסנדר זייד על הסוס ולתהות - כל הטוב הזה תמיד היה בהישג יד ?
"מקומי" הוא סטודיו להשכרה לפי שעות. "מקומי" מתאים לסדנאות חוויתיות, הרצאות, קורסים ומפגשי למידה חד פעמיים. "מקומי" מתאים לקבוצות עד 15 איש. המקום מאובזר ומרוהט בהתאם. ניתן לארגן את המרחב לפי ה