להחזיר את הכיף לחופש הגדול

לא מכבר פגשתי משפחה. הורים ו-3 ילדים בגילאי 5-12. הקייטנות הסתיימו  , האם לקחה חופשה מהעבודה כדי להיות עם הילדים והאב השתדל להגיע מוקדם מהעבודה כדי לעזור. ההורים עשו מאמצים לבלות עם הילדים, הם היו בפארק מים, ראו סרטים בקניון בילו שבוע נופש בצימר בצפון ועל כל אלה הילדים אמרו שהיה כיף. אך בכל זאת החוויה שמלווה אותם יותר מכל זה הימים שבין לבין. הימים שבהם הם קמו מאוחר, בילו את מרבית הזמן מול המחשב או מול הטלביזיה, הלכו לישון מאוחר, אכלו מכל הבא ליד ורבו אחד עם השני. על זה הם אמרו "משעמם" וזה צבע להם את כל חוויות הקיץ. בפגישה הילדים נראו משועממים וההורים מיואשים למדי, ספרו את הימים עד לתחילת הלימודים. החופש עבורם הוא מעמסה. מעמסה כלכלית ומעמסה יצירתית - לייצר כל הזמן בילויים שיעשו כיף לילדים.

איך זה קרה? למה המשפחה איננה נלהבת, למה המשפחה איננה שמחה?

הרי החופש הוא הוא דבר שאנו כמהים לו, לצאת קצת מהשגרה, לחדש את המצברים. זוהי ההזדמנות שלנו להתחבר לילדים, להיות קצת כמותם, לשחק ולהשתעשע. הזדמנות להדק את היחסים בתוך המשפחה, אז מה השתבש?

לאחר שתחקרתי את הילדים וההורים, הגעתי למסקנה:

הבעיה נעוצה בגרנדיוזיות ובאינטנסיביות של החוויות שהתרבות העכשווית מעניקה לילדים: טכנולוגיות משוכללות, מתקנים מאתגרים ומרגשים, סרטים מרהיבים, וקצב אירועים רצחני.

 ילדים היו תמיד אלופים בלהמציא משחקים. מספיק שהיו אומרים "נגיד ש..." וכבר היה להם משחק. האמינו לי מידת הסיפוק ממשחקי הדמיון שהמציאו הילדים הייתה סוחפת ומרגשת יותר מכל מה שמוגש לילדים כיום מוכן בכפית. היום הם אומרים "משעמם לי" ומיד יש פתרון בדמות משחק במחשב, תוכנית טלביזיה או יציאה לבילוי.

סף הריגוש של הילדים נמצא ברמת שיא בתדירות גבוהה, דבר הגורם לרגישות של החושים להתכהות. המעבר מרמת ריגוש גבוהה שמספקים כל אירועי הקיץ לילדים לישיבה בבית מול מחשב או טלביזיה, גורמת לחוויה של נפילה, ולכן במקום לחוות מנוחה הילדים חווים שעמום ותובעים עוד בילוי. עבור ההורים כל יציאה כזו היא נטל כלכלי. בנוסף לתוכנית הבילוי, אתרי הבילוי מוצפים בפיתויים נוספים המיועדים לגרום לילדים להפציר בהורים "תקנו לי". זה יכול להיות דוכני אוכל, דוכני משחקים, דוכני ביגוד ועוד, כשכל מטרתם לנפח עוד ועוד את סעיף ההוצאות של ההורים. ההורים מוצאים עצמם לא פעם חסרי אונים.

תעשיית הבידור לילדים אולי משחררת אותם מהצורך למצוא תעסוקה לילדים, אבל עולה הון תועפות.

כאשר ניסיתי, עם ההורים והילדים, למצוא פתרונות לשעמום, הצלחתנו להעלות כמה רעיונות מענינים. חלקם ניתן עדיין ליישום בחופש ובחודש החגים שאחריו ואחרים דורשים היערכות מוקדמת ש חודשים עד שנה.

טיפים לתכנון חופשה פעילה ורגועה למשפחה

תכנון תקציב
יש 2 דרכים לממן את חופשת הקיץ. להסתובב עם כרטיס אשראי, להוציא ככל הנדרש ולחלק את ההוצאה למספר החודשים המכסימלי שאפשר. שיטה זו תיצור עומס כלכלי עתידי בלתי ידוע ותיצור לחץ וחרדה במהלך הבילויים מהסיכוי להסתבכות כלכלית. הדרך השניה היא היערכות שתחל מסיום החופש הגדול הזה לקראת החופש הגדול הבא. לחסוך מדי חודש בחשבון "חופש" כאשר הרכיבים ידועים: קייטנות, חופשה משפחתית, ימי כיף, סרטים, קניות וכד'. כשמגיע הקיץ הכל פשוט. מוציאים על פי התקציב שתוכנן. באופציה זו גם הילדים לומדים להבין את המשפט "זה לא בתקציב". ואם יש משהו שמאד חשוב להם, אזי יש להם בחירה לוותר על סעיף אחר בתקציב.

תכנון הפעילויות המרכזיות
מדובר בקייטנות, מחנות, טיולים וחופשה משפחתית. פעילויות אלה מכסות בדרך כלל 2/3 מתקופת החופש. פעילויות אלה אמורות להיות פסגת הבילויים של החופש. מומלץ לפזר אותן לאורך תקופת החופש כאשר בין פעילות לפעילות ינתן פסק זמן לעיכול.
אין צורך להפוך כל יום ליום כיף. כאשר הכיף בא במינונים גבוהים תחושת הכיף מתכהה. הדבר דומה להתמכרות שגורמת לתחושת high. עם הזמן תחושה זו נחלשת ונדרש מינון גבוה יותר של מושא ההתמכרות, כדי לייצר את אותה התחושה.
מספר מדוד של שיאי בילוי בחופש על רקע של שגרה מענינת, יצירתית ומשמעותית יעצימו את התחושה הכללית של חופש מהנה ופורה.

תכנון תקופות הרגיעה שבין הפעילויות המרכזיות
תקופות אלה מיועדות למנוחה, התאוששות ועיכול החוויות שעברו. גם תקופות אלה יש לתכנן. כמובן שחלק מהמנוחה היא סדר יום גמיש יותר, לקום מאוחר יותר, ללכת לישון מאוחר יותר, אבל עדיין יש צורך בגבולות ונדרש תכנון כדי לתת משמעות גם לתקופות הרגיעה. רצוי לתכנן תקופות אלה יחד עם הילדים כדי למנוע התנגדויות ולהתחשב ברצונותיהם.

• ניתן להקדיש זמן כדי להעלות על כתב את החוויות שעברו על בני המשפחה במהלך הפעילות החווייתית ממנה חזרו.
• אפשר לסדר את התמונות שצולמו באלבום או במחשב תוך רישום הסבר לכל תמונה כדי לשמר את הזיכרון הקשור לתמונה.
• זה הזמן לקרוא ספר.
• ילדים זקוקים לפרוק אנרגיה ולהיות בתנועה, לכן רצוי להקדיש זמן גם לפעילות ספורטיבית כמו: שחיה, משחקי כדור, קפיצה על חבל או על טרמפולינה ועוד.
• זו גם ההזדמנות לתת לילדים להתנסות בפעילויות חדשות כמו בישול, אפייה, גינון, צביעה של קיר בחדרם, תיוק ניירת של הבית הכל כפוף לגילם של הילדים כמובן.
• ילדים יכולים גם ליהנות ממשימות הקשורות לעזרה בבית כמו סידור ארונות, מיון בגדים לשימוש ולמסירה.
• זה הזמן לפגוש חברים ובני משפחה לבילוי של יום או לילה ויום.

לסיכום: בתכנון מוקדם של ההורים עם הילדים, סביר להניח, שיעלו אין סוף רעיונות יצירתיים, מקוריים ומלהיבים. רעיונות אלה לא יהיו כרוכים בהוצאות משמעותיות והמשפט "משעמם לי" לא יישמע.

אורח חיים מאוזן גם בחופש
בחופש הגדול לא פחות ואולי אפילו יותר, הילדים זקוקים למלא את המצברים. זה יתן להם אנרגיה לפעולה ויתרום לתחושה הטובה ולהנאה מכל מה שהם חווים. ילד רעב לא יהנה לא חשוב היכן הוא נמצא. ילד שבע ממזון קלוקל יהיה בתחושת אי נחת פיזית שתבוא לידי ביטוי ברגזנות, אפטיות או חולשה. גם כאן יש חשיבות לתכנון מראש.
תכנון תפריט שבועי יאפשר גם גיוון וגם איזון נכון של כל מה שילד צריך לאכול.  

באותו הקשר יש גם להתייחס לנושא השינה בחופש. גם אם מאמצים גבולות גמישים, חוסר שינה מתמשך משפיע לרעה על התפקוד כמו גם על מצב הרוח. הכיף בלהפוך את היום ללילה ואת הלילה ליום הוא מפוקפק לחלוטין. ילד עייף יהיה ילד משועמם.

ימי חופש ללא תכנון
כחלק מהתכנון הכללי ובתאום עם הילדים ניתן גם להכריז על "יום של כלום". אין פעילויות מוכתבות, אין סדר יום. יום ספונטני שמתנהל מדקה לדקה.

בסיכומו של דבר התכנון ושיתוף הפעולה בין בני המשפחה עשו את שלהם. המשפחה יצאה מחוייכת מהפגישה, הייתה התלהבות והייתה תחושה שמשהו חדש הולך לקרות.

הכיף בחופשה הוא יצירה של כל המשפחה.